הפרעות פסיכוסומאטיות
הרעיון שמצבים פסיכולוגיים עשויים להשפיע על הפיזיולוגיה האנושית איננו חדש. לאורך שנות מחקר רבות, התרחבה הבנת הקשר בין תגובת הלחץ הפיזיולוגית לבין תחלואה ותגובות דלקתיות בתיווכה של המערכת החיסונית. באופן בסיסי, תגובת לחץ גורמת לירידה בתגובתיות של תאים חיסוניים, מה שבתורו עשוי להוביל להופעתן של הפרעות ומחלות שונות.
מהן הפרעות פסיכוסומאטיות?
הפרעות גוף-נפש מאופיינות בשילוב של מצוקה פסיכולוגית וגופנית. כל מחלה שהיא, בין אם מדובר בהופעה, החרפה או שימור של בעיה בריאותית כתוצאה מגורמים פסיכולוגיים, נכללת בקטגוריה של הפרעת גוף-נפש. ישנן מספר הפרעות אשר באופן מסורתי נהוג לקשרן לתחום הפרעות גוף נפש. כך למשל, סומטיזציה, כאב כרוני והיפוכונדריה, הינן הפרעות גוף נפש מסורתיות. ואולם, זהו תחום רחב ואין בהכרח מבנה משותף למכלול הסינדרומים הכלולים בו. בשלב זה, אין בנמצא תיאוריה אינטגרטיבית מקובלת המתארת כיצד גורמי סיכון, גורמים מגנים ומנגנונים התפתחותיים חוברים יחדיו ביצירה ובשימור של דפוסי גוף נפש בלתי תפקודיים.
טיפול במחלות פסיכוסומטיות
הטיפול במחלות מסוג אלו יותאם באופן ייחודי ואישי לכל מטופל עפ"י סוג הבעיה, הסימפטומים השונים ומרכיבי אישיותו, אך יכללו על פי רוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב כלים נוספים כגון ביופידבק, מיינדפולנס, היפנוזה וטיפול דינמי ממוקד. מטרת הטיפול תהיה שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא אדפטיביים שתרמו להתפרצות המחלה או החמרתה, עבודה על מרכיבים רגשיים שמתקשרים להופעת המחלה, שיפור ביכולת ההתמודדות של המטופל עם המרכיבים השונים של המחלה ועם מרכיב הלחץ או החרדה הנלווים אליה, ומתן תמיכה פסיכולוגית למטופל ובני משפחתו. בנוסף, יכלול הטיפול התייחסות למרכיבים פיזיולוגיים יותר כגון ספורט, תזונה וכדומה.
מומחי מרכז גדות מביאים עמם ניסיון עשיר בטיפול אינטגרטיבי בבעיות אלה.
כאב כרוני הוא אחד מהסינדרומים השכיחים ביותר בהפרעות גוף נפש והמחיר שהוא גובה ממטופלים, בני משפחותיהם והחברה גבוה ביותר. מעבר לנזק הכספי, קיימים סבל והשפעות השחיקה שמייצר הכאב הכרוני בחיי המטופל ובני משפחתו. כאב כרוני מקושר פעמים רבות עם השפעותיו של אירוע טראומטי ומצוקה נפשית מצטברת. כך למשל, נמצא כי נפגעי פוסט-טראומה נוטים לחוות כאב כרוני באופן מוגבר. מבין מגוון הפרעות הכאב הקיימות, ישנן מספר הפרעות כאב קלאסיות אשר שכיחותן גבוהה במיוחד – כאבי ראש וכאבי פיברומיאלגיה. גורמים הגורם לכאבים הנו שילוב בין גורמים פיזיולוגיים, גורמים פסיכולוגיים וגורמים חברתיים. מקורות הכאב אף הם מגוונים. במרכז מטופלים אנשים שאצלם הכאב נגרם כתוצאה משחיקה בעבודה ( Carpal Tunnel Syndrome, כאבי גב תחתון), כאבי ראש מגיעים במגוון צורות (כאבי ראש תלויי מתח בדרך כלל יטופלו בשילוב של כמה תוכנות ביופידבק ביחד עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול במיגרנות אנו משלבים ביחד עם טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי גם טיפול נוירופידבק חדשני הנקרא HEG). לטיפול בפיברומיאלגיה אנו משלבים פרוטוקול טיפול רב מימדי ייחודי הכולל עבודה עם ביופידבק של השתנות הדופק (HRV) ביחד עם ביופידבק למתח שרירי (EMG) וביחד עם לימוד מיומנויות התנהגויות וקוגניטיביות. דרכי טיפול אפשריות מכיוון שכל אדם חווה כאבים בצורה שונה, גם הטיפול חייב להיות מותאם אינדיבידואלית לכל אדם. אי לכך, הטיפול בכאב כולל התייחסות והכרות מעמיקה עם מבנה אישיותו של המטופל, לימוד טכניקות ביופידבק ויישום הטכניקות עד השגת שליטה על תפקודים של מערכת העצבים האוטונומית. כאבי ראש (כאבי ראש תלויי מתח ומיגרנות) כפי שצוין, לכאב מרכיב פסיכולוגי ומרכיב פיזיולוגי. כאבי ראש חוזרים יכולים לנבוע ממספר גורמים - לעתים המרכיב הגופני משמעותי יותר ולעתים דוקא המרכיב הפסיכולוגי והשפעות הלחץ על איכות הקשב הם המשמעותיים . למשל, רבים מכאבי הראש נובעים מלחץ נפשי שבעקבותיו יש הגברה בטונוס (מתח) שרירי באיזור הצואר, העורף והמצח. טיפול פסיכולוגי התנהגותי בגורמי המתח יכול לסייע בהפחתת הצטברותו. טיפול ביופידבק להפחתת המתח השרירי יסייע להגביר את השפעת הטיפול הפסיכולוגי. דוגמא בה הכאב נובע משילוב גורמים היא TMJ. ישנם אנשים המגיבים ללחץ באופן שמגביר את מתח השרירים באיזור הלסת. כאשר הלסתות במתח (tense) השרירים הטמפורליים גם הם מצויים במתח יתר ועקב ריבוי השרירים הקטנים באיזור הפנים כאב מקרין מאיזור הלסתות ( (TMJ לאיזור הפנים והראש. ביופידבק מסייע באופן משמעותי בהפחתת הדריכות השרירית באיזור ובהפחתת הרגישות לכאב. כל אדם חש את הכאב בצורה ועוצמה שונה ולעתים מתפתחים הרגלים התנהגותיים כגון המנעות מביצוע פעולות מסויימות בעקבות תחושת הכאב. המרכיב הסובייקטיבי של הכאב מושפע משילוב של מבנה גנטי, אירועי חיים וחיקוי של דמויות הוריות. על מנת שהטיפול יצליח חשוב לקחת בחשבון את המשתנים הייחודיים של כל אחד ואחד. בדוגמא של מיגרנה, הכאב קשור לליקוי במנגנון ויסות התכווצות והתרחבות של כלי הדם. לעתים מדובר במיגרנה שהבסיס ההורמונלי שלה משמעותי ואז טיפול ביופידבק יהיה פחות יעיל. במקרים בהם הבסיס למיגרנה הוא לחץ טיפול ביופידבק נמצא יעיל. במרכז נעשה שימוש גם בשיטת ה HEG החדשנית.
בעוד שמערכת החיסון אמורה להגן על הגוף מפני חדירה והתקפה של וירוסים, חיידקים ופתגונים מבחוץ, במחלה אוטואימונית הגוף למעשה תוקף תאים ורקמות השייכות לגוף עצמו. התקיפה העצמית של מערכת החיסון את הגוף מלווה בתגובת יתר חיסונית כגון יצירת נוגדנים עצמיים ויצירת דלקות באזורים שונים בגוף. כתוצאה מכך, מחלה אוטואימונית יכולה לגרום נזק למערכות ואיברים שונים. דוגמא למחלות אוטואימוניות ידועות הן צליאק, זאבת, דלקת מפרקים, פסוריזיס, קרוהן, קוליטיס, טרשת נפוצה ועוד. ישנן מספר גורמים אשר נמנים עם המקור למחלות אוטואימוניות: גנטי, סביבתי, הורמונלי וגורמים חיסוניים שונים נחשבים חשובים בהתפתחות של מחלות אלו. עם זאת, ההופעה של לפחות 50% מהפרעות אוטואימוניות יוחסה ל" גורמים לא ידועים". לחץ פיזי ונפשי נחשד כמעורב בהתפתחות של מחלות אוטואימוניות, מאז שמחקרים בבעלי חיים ובני אדם הראו את ההשפעה של גורמי לחץ על תפקוד מערכת חיסון. יתר על כן, מחקרים מצאו כי עד 80% מהחולים דיווחו על מתח נפשי משמעותי לפני תחילת המחלה. כמו כן, לאחר פרוץ המחלה נוצר מעגל קסמים במסגרתו גם המחלה מגבירה את המתח, אשר מחמיר בתורו את המחלה. לפיכך, הטיפול במחלה אוטואימונית צריך לכלול טכניקות לניהול לחצים והתערבות התנהגותית שמטרתה למנוע שיבושים במערכת החיסונית כתוצאה ממתח נפשי. תפקידו של הלחץ, ושל הורמוני הלחץ בתחלואה אוטואימונית הנובעת ממצבי דחק, עודנו נמצא בחקירה. נראה כי הורמוני לחץ נוירו-אנדוקריניים גורמים לערעור המערכת החיסונית, אשר בסופו של דבר מוביל למחלה אוטואימונית הנובעת משיבוש או הגברה של ייצור ציטוקינים.
תסמונת מעי רגיז (IBS) הינה תופעה הפוגעת באיכות החיים של 10% ל-20% מהאוכלוסייה. תסמונת המעי הרגיז-הרגיש קשר הדוק למצבי לחץ סובייקטיביים. הלוקים בתסמונת סובלים מכאבי בטן ושינויים ביציאות כגון יציאות לא סדירות, עצירות או שלשול. תתכנה תופעות נוספות כגון תפיחות הבטן, דחיפות למתן צואה ויציאות עם ריר. עוצמת התסמינים ותדירותם משתנה מאדם לאדם ויכולה לנוע מתסמינים קלים מאוד שאינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי ועד לתסמינים קשים ותדירים הפוגעים באיכות החיים. תסמינים תסמיני המחלה מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות ה-20. החולים סובלים בדרך כלל מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה, וחשים הקלה לאחר התרוקנות. הכאבים מוחמרים בנוכחות לחץ ומתח נפשי וכשעה - שעתיים לאחר האוכל. לרוב הכאבים אינם מופיעים בלילה. החולים סובלים מעצירות או שלשול, ולעיתים משתי הבעיות גם יחד. חולים רבים מדווחים על יציאה קשה בבוקר ולאחריה יציאות רכות יותר, לרוב מלוות בהפרשה של ריר. המצב החרדתי כנראה אינו הגורם להופעת התסמונת, אך התסמינים שלה עלולים לצוץ בתקופות של חרדה ומתח. המנגנון הפיזיולוגי הגורם לכך אינו ידוע אך ייתכן שאצל הלוקים בתסמונת קיימת רגישות יתר של מערכת העיכול המתעוררת בעת שהאדם נמצא במצב דחק. דרכי אבחון בשלב הראשון הרופא יבצע תשאול - אינטייק. בהמשך המטופל יעבור בדיקה גופנית מקיפה ולאחריה, בהתאם לנתונים, ימליץ הגסטרואנטרולוג על ביצוע בדיקות מעבדה שונות (ספירת דם, כימיה, תפקודי בלוטת התריס, בדיקות סרולוגיה שונות וצואה(. בהתאם לתוצאות הבירור הראשוני יחליט על הצורך בביצוע בדיקות עזר נוספות דוגמת תבחין רגישות ללקטוז, אנדוסקופיה ועוד. גורמים למחלה א. מחקרים הראו שינוי בקשר העצבי וההורמונלי המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח. ב. הפרעה בתנועתיות במעי הגס והדק. תנועתיות יתר עלולה לגרום לשלשול כתסמין בולט. תנועתיות מופחתת עלולה לגרום לעצירות כתסמין בולט. ג. עליה בתחושת הכאב הסובייקטיבית. אצל חלק מהלוקים בתסמונת קיים סף נמוך לתחושת הכאב המשודר מדופן המעי גם בנוכחות לחץ ונפח נמוך באופן יחסי, אשר לרוב אינו גורם אצל מרבית האוכלוסייה לתחושה של כאב. ד. התמלאות של פי הטבעת או חלקי מעי אחרים בנפח בכמות קטנה יחסית, שמיצר לחץ של גז נמוך עלולה לגרום להופעה של כאב בטן וצורך להתרוקן בתכיפות. מחקרים הראו כי תכולת הגז, המרכיבים, הנפח והלחץ במעי של חולים אלו תקינה. ה. סיבות פסיכוסוציאליות. יותר ממחצית מהחולים הלוקים בתסמונת שפונים לעזרה רפואית סובלים מבעיות כגון דיכאון או חרדה. הבעיות הפסיכולוגיות משפיעות על תגובת החולה לתחושת הכאב. דרכי טיפול להשגת תוצאות מיטביות רצוי שהטיפול בתסמונת, לצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי משולב ביופידבק יכלול גם: טיפול תזונתי - רצוי לקבל הפניה לדיאטנית קלינית וביחד להרכיב תפריט מתאים תוך כדי בדיקת האפשרויות השונות וההשפעות של מזונות שונים על הופעת התסמינים. מומלץ ביותר להקפיד על פעילות ספורטיבית באופן סדיר- הן להסדרת פעילות המעי והן להקלה על מתח נפשי. טיפול תרופתי - במידה שהטיפול המשולב בנוסף לשינוי שינוי באורח החיים אינו מספיק, לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי. הטיפול המומלץ משתנה בהתאם לתסמיני המחלה. במקרי עוויתות מעי יינתן טיפול בתרופות נוגדות התכווצות הנלקחות סמוך למועד הארוחה. במקרי שלשול יינתנו תרופות נוגדות שלשול. במקרי עצירות ניתן לטפל בסיבים תזונתיים, ובמידה וטיפול זה לא עוזר אושרה לאחרונה לשימוש תרופה הנקראת "זלמק" אשר מעודדת את פעילות המעי. במידה והאדם סובל בנוסף גם מחרדות או דיכאונות, טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון מקל משמעותית על התסמינים.
ההשפעה של גורמים פסיכולוגיים על התפתחותו של גידול סרטני משתנה בין הסוגים השונים. ואולם, מחקרים בבעלי חיים הראו כי מתח הופך אותם רגישים יותר למחלות ופוגע בתפקודה של המערכת החיסונית. כמו כן, מצב דחק כרוני ידוע כמשבש את פעילות המערכת החיסונית בבני אדם ואף נמצא כמגביר את הסיכון לשיבושים מסוכנים בDNA, כמו גם לסוגים מסוימים של גידולים סרטניים. חוקרים ומטפלים רבים מסכימים כי התמודדות עם מחלת הסרטן וקשיי הטיפול בה מעוררים מצבי דחק (סטרס) קשים אצל החולה ובני משפחתו. מידת המצוקה שחווה החולה תלויה במשתנים רבים כגון סוג המחלה וחומרתה, מורכבות הטיפולים ותופעות הלוואי, סגנון ההתמודדות הקודם של האדם ומאפייניו האישיים והפסיכולוגיים, קיום או העדר תמיכה חברתית ומשפחתית, גישה למקורות ידע ועוד. חולי סרטן רבים מדווחים על קשיים רגשיים ופיזיים רבים ומגוונים הכוללים בין היתר חרדות, דיכאון, פחד מהתמודדות עם מושג המוות, שינויי תפקידים במשפחה, קשיים בתפקוד מיני, קשיי שינה, מתח ועוררות יתר, תופעות לוואי שונות של הטיפולים בהם כאבים ובחילות, פגיעה בדימוי הגוף, פחד מהישנות המחלה, אובדן תחושת שליטה על המתרחש בחיים,קשיים תעסוקתיים והוריים, פגיעה בערך העצמי, תחושת בדידות, חוסר ודאות לגבי העתיד ועוד. גורמי דחק רבים אלו וההכרה בחשיבות טיפוח איכות החיים של החולה ובני משפחתו, ולא רק הארכתם, הביאה לפיתוח גישה טיפולית רחבה, אשר בבסיסה הבנה פסיכו אונקולוגית, והתייחסות לקשרי גוף – נפש, אשר משפיעים על יכולת ההתמודדות ומצבו של החולה. במסגרת זו פותחו תוכניות טיפול שונות המספקות מענים מגוונים לחולי סרטן ובני משפחותיהם. תוכניות אלו כוללות מענים מגוונים כגון טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, הפניה לקבוצות תמיכה או טיפולים אלטרנטיביים ועוד. בנוסף לטיפול פסיכולוגי - רגשי תמיכתי שמספק המרכז ויכול לסייע רבות בהתמודדות עם מצבי חולי בכלל ועם מחלת הסרטן בפרט, מומלץ לשלבכלים שונים של עולם המיידפולנס והטיפול בביופידבק. בעזרת טיפול זה לומד המטופל כיצד לווסת את תגובותיו הגופניות, הרגשיות והמחשבתיות, להשפיע על המתרחש בגופו,להחזיר לעצמו את תחושת השליטה אשר פעמים רבות אובדת בתהליכי האבחנה והטיפול במחלת הסרטן, ולקחת תפקיד פעיל בשמירה על בריאותו ורווחתו. חולי סרטן נעזרים בביופידבק בהתמודדות עם מצבים גופניים הנלווים לטיפולים כימותרפיים כגון פיתוח יכולת להתמודד טובה יותר עם כאבים והפחתתם, הפרעות שינה, בחילות, וכן וויסות חרדות ועוררות יתר בתקופה המאופיינת בשינויים רבים, לחץ וסחרור רגשי. מאחר וביופידבק הוא כלי יעיל בהפחתת סטרס ומצוקה פסיכולוגית, ניתן להשתמש בו גם לצורך חיזוק החוסן הגופני והנפשי של המטופל בזמן המחלה והטיפולים. ידוע כי סטרס ומצוקה פסיכולוגית משפיעים לרעה על מצבו הבריאותי של האדם, אך המידה והאופן בו משפיעים מרכיבים אלו על המערכת החיסונית והאנדוקרינית לא ברורים לגמרי ועדיין שנויים במחלוקת. זאת, על אף מחקרים רבים שהצטברו בשנים האחרונות בהן עדויות לכך שלחץ פסיכולוגי משפיע לרעה על תפקוד המערכת החיסונית והאנדוקרינית דרך הפרשת הורמוני סטרס בגוף, שינוי ברקמות, עליה בתגובות דלקתיות בגוף,הפעלה מוגברת של תאים סרטנים ושינויים ברמת התא, רמות גבוהות של לימפוציטים, וביטויים גופניים נוספים. למערכת החיסונית יש תפקיד בוויסות של צמיחת גידולים סרטניים. חולים אשר עברו טיפולים רפואיים אשר מדכאים את המערכת החיסונית שלהם נמצאים בסיכון מוגבר להתפרצות מחלות נוספות או גידולים סרטניים, ועל כן, שינויים במערכת החיסונית בזמן קיום גידולים סרטניים משפיעים על התפתחות הגידול והניסיונות לדכאו. סטרס אף נמצא כמגביר מחלות אוטואימוניות וזיהומים שונים לכן, גם אם לא קיימת הוכחה מדעית לכך שסטרס משפיע ישירות על התפתחות סרטן, הוא מחליש את תפקוד המערכת החיסונית ומגביר את הסיכון להתפתחות זיהומים וסיבוכים רפואיים אצל חולי סרטן, בייחוד כאלו אשר מקבלים טיפולים כימותרפיים. על כן, יש חשיבות רבה במתן טיפול וכלים לוויסות סטרס והפחתת מצוקה פסיכולוגית בקרב חולים אלו. כאשר משלבים בטיפול ביופידבק שיטות טיפול נוספות, בהן גם טיפול תמיכתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי כחלק מהתערבות כוללת, ניתן לסייע רבות לחיזוק יכולת ההתמודדות של החולה עם מחלתו והשלכותיה. במסגרת טיפול כזה יושם דגש על פיתוח טכניקות שליטה באמצעות מודעות למצבי מתח, היווצרותם ודרכי התמודדות יעילים איתם, רכישת מיומנויות לפתרון בעיות, לימוד טכניקות הרפיה,חיזוק דפוסי חשיבה חיובית, הגברת תקווה וחוסן נפשי, מיקוד שליטה פנימי, שינוי תבניות חשיבה מגבילות ומעוררות מתח, שליטה בכעסים וחרדות והפחתת המצוקה הרגשית, פיתוח משאבי התמודדות פנימיים וחיצוניים, בניית תכניות עתידיות כחלק מהגברת השליטה ויצירת משמעות בחיי החולה. לסיכום, טיפול ביופידבק מאפשר שילוב של טכניקות מחשבתיות ורגשיות עם וויסות גופני, המבטאים גישה טיפולית רחבה ואינטגרטיבית, המאפשרת לגוף ולנפש לחזור לתפקוד טוב יותר. ביופידבק לא מכוון לרפא את החולה ממחלת הסרטן, אך בהחלט מסייע לשפר את איכות חייו של המטופל. בעזרתו, יכול המטופל להתמודד טוב יותר עם ביטוי המחלה והשלכותיה, להפחית סטרס אשר מחליש את המערכת החיסונית ומגביר מחלות , ולהגדיל את החוסן המנטלי והגופני, אשר הנם כה משמעותיים בהתמודדות עם מחלה זו. זהו כלי רב עצמה המשמש מרכיב משמעותי ביותר בהשבת השליטה לידיהם של חולי סרטן, ונקיטת עמדה אקטיבית בשמירה על בריאותם ורווחתם.
בעיות בתפקוד המיני מתייחסות לבעיה בכל שלב של המחזור המיני אשר מונעת מבני הזוג להפיק הנאה מפעילות מינית. אצל גברים בעיות בתחום זה נוגעות באימפוטנציה או פגיעה באון הגברי, כאשר נשים סובלות בעיקר מחשק מיני נמוך והנאה מופחתת מפעילות מינית עקב וגיניזמוס או דריכות שרירית מוגברת. תפקוד מיני תקין תלוי במערכות רבות ביניהן המח, מערכת העצבים, כלי הדם, שרירים, הורמונים ואף החיים הרגשיים. חוסר איזון או בעיה בכל מערכת ממערכות אלו עשויים לגרור בעיות במיניות. בייחוד נקשרות בעיות בתפקוד המיני אצל נשים וגברים בעלי מחלות לב. בנוסף, קשיים רגשיים שונים כגון דכאון, מתח, חרדה, בעיות בזוגיות, תחושות אשם ועבר של טראומה מינית נקשרו בבעיות בתפקוד המיני. אתגרי חיים שונים, ביניהם בתחום העבודה, הזוגיות, דאגה לגבי התבגרות והזדקנות כמו גם קשיים כלכליים עשויים לגרור סטרס אשר עלול להוביל לבעיות בתפקוד המיני. ברגע שאדם חווה בעיות כאלו, הדבר בדרך כלל גורר מתח נוסף, אשר עשוי להחמיר את הבעיה. דרכי טיפול אפשריות מומלץ לטפל בבעיות בתפקוד המיני המתעוררת בעקבות מתח ו/או חרדה על ידי הפחתת הלחצים, באופן עצמאי או במסגרת פסיכותרפיה, מאחר ולעיתים קרובות מאד בעיות אלו הינן תסמין ואינן בעיה בפני עצמה. בעזרת השילוב הייחודי של ביופידבק עם CBT אנו מסייעים הן במרכיב מתח הציפייה והן במרכיב חרדת הביצוע הקשורים קשר הדוק לקשיים בתיפקוד המיני. בנוסף, פעמים רבות יכלול הטיפול העמקה במרכיבים רגשיים וזוגיים המתקשרים לבעיה.
התמודדות עם בעיות הריון ופוריות
היבטים נפשיים עלולים להיות המקור או התוצאה בלא מעט תלונות או מצבים הנחשבים לנובעים מסיבות פיזיולוגיות בתחום רפואת הנשים. אורח החיים המודרני מעמיס על הנשים מצבי עקה (stress) שלא נחשפו אליהם בעבר. נמצא, כי חלק לא קטן מעקות אלו מוצא את ביטויו בדמות תלונות רפואיות אצל נשים. למרות ההכרה המתגבשת בכך שעקה נפשית נובעת ממקורות שונים, וכי היא סיבה או תוצאה של תסמינים כגון: הפרעות במחזור ובווסת, בעיות פוריות ובמהלך ההיריון ואף בתחום האונקולוגיה והכירורגיה הגניקולוגית. הטענה היא כי עד 40-50% ממצבי פוריות נמוכה או אי פוריות מקורם בבעיות רגשיות. בבעיות אלו ניתן לטפל בטיפול פסיכולוגי המשלב טכניקות שונות כגון טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, דמיון מודרך, ביופידבק לניהול וויסות לחצים ועוד. הריון ולידה עשויים אף הם להוות עומס גופני ונפשי על האישה. השיפור המרשים ביכולת האבחון טרום-הלידה של בעיות בעוברים, מביאה לעלייה ברמת החרדה של הנשים במהלך ההריון. בנוסף במהלך הלידה עצמה עוברת היולדת מספר שלבים שונים מבחינה פיזיולוגית. על מנת להתמודד טוב יותר עם שלבי ההריון והלידה השונים ועם הסטרס והחרדה הכרוכים בהם אנו משלבים הכנה קוגניטיבית- התנהגותית יחד עם תרגול ביופידבק, שמטרתם לשפר את השליטה בתהליכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. בין היתר אנו משלבים טכניקות של לימוד נשימה סרעפתית, מדיטציה, הרפיית שרירים ודמיון מודרך ביחד עם שינויים נחוצים באורח החיים.
בעשור האחרון מתרבות העדויות לכך שישנו קשר קרוב בין לחץ, מטבוליזם וחיסוניות. כיום ברור כי עודף משקל קשור למצב כרוני של דלקתיות ברמה נמוכה. מצב דלקתיות זה מוביל פעמים רבות לעמידות לאינסולין אשר מהווה את אחד המאפיינים של מחלת הסכרת.
גורמי הסיכון למחלות לב כוללים מרכיבים נפשיים מגוונים, כמו למשל, דיכאון, בידוד חברתי ו/או היעדר תמיכה חברתית, מצבי לחץ קיצונים ואירועי חיים מלחיצים ואף לחצים הקשורים בדרישות וסביבת עבודה מלחיצה. במרכז ניתנות סדרות טיפוליות הן למטרות של שיקום לאחר אירוע לבבי, והן למטרות של מניעת אירועים כאלה. בשנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים שהראו קיום קשר בין סטרס מוגבר לבין ובין התקפי לב. נמצא כי חרדה קשורה להתקף לב באופן בלתי תלוי בגיל, השכלה, מצב משפחתי, משקל, לחץ דם ושומנים בדם. בעזרת טיפול ביופידבק משולב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ניתן ביעילות לוסת מתחים. עוד נמצא כי אימון קבוע עם מדד השתנות קצב הלב (HRV) משפרת את חוסנה של המערכת הקרדיו-וסקולרית, לעומת זאת מדדי HRV נמוכים קשורים לתחלואה ולהגברת הסיכון לתוצאה קטלנית בהתקף לב שני. בעבודה במרכז מושם דגש על עבודה עם מדדי ביופידבק של השתנות קצב פעימות הלב ביחד עם עבודה על יכולת להפחית דאגות בעזרת מדדי ביופידבק אחרים זאת לצד אימון בטכניקות לויסות לחצים המגיעות מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית ומתחום המיינדפולנס.
כ10% מהאוכלוסייה סובלים מתופעת הטנטון, אשר גורמת לסובלים ממנה לשמוע צליל אשלייתי, כאשר התופעה נפוצה בעיקר לאחר גיל 50. תופעה זו עשויה לגרור אחריה מצוקה נפשית והפרעה מסוימת בתפקוד. תופעת הטנטון מושווית פעמים רבות לתופעת הכאב הכרוני מאחר ושתי תחושות סובייקטיביות אלו חולקות מאפיינים רבים, כאשר המרכזי בהם הינו ששתיהן מהוות תחושות כרוניות אשר משתנות בתגובה לדחק. על כן, מרכיבי הטיפול במקרי טנטון יהיו גם הם דומים למרכיבי הטיפול בכאב ויכללו טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשילוב ביופידבק, היפנוזה או מיינדפולס, אשר מסייעים בהפחתת הסימפטומים והסבל הנגרם למטופל עקב הקשב הרב המופנה אליהם. בנוסף לטכניקות הרפייה ומיקוד קשב אשר המטופל ילמד ויתרגל, ניתן להרחיב את הטיפול במידת הצורך למרכיבים רגשיים ותמיכתיים יותר.
רוב האנשים אשר חווים רמה מסוימת של מתח ו/או חרדה באופן יומיומי מדווחים כי הם חווים בנוסף גם הפרעה כלשהי בשינה. כ-30% מהישראלים סובלים מנדודי שינה. אלה מתבטאים בשינה לקויה, קשיים בהירדמות, יקיצות מרובות במהלך הלילה המלוות בקשיים להרדם שוב, יקיצות בוקר מוקדמות וחוסר יכולת להרדם שוב. נדודי שינה כרוניים גורמים לעייפות, ישנוניות במשך היום, שינויים וקשיים במצב הרוח כמו עצב, חרדה ועצבנות, בעיות ריכוז ובעיות בזיכרון, תסכול ופחד מחוסר היכולת להירדם וחוסר השינה. במקרים רבים הקושי להרדם קשור לעוררות יתר. הפרעות בשינה אף עשויות לגרור אחריהן סיכון מוגבר למחלות כרוניות כמו מחלות לב, השמנת יתר, סכרת ועוד. כמו כן, הפרעות בשינה גוררות הגברה של עומס הסטרס ולכן יוצרות מעגל קסמים בעייתי. אימון ביופידבק הינו יעיל ביותר על מנת לרכוש יכולת משופרת לשליטה ברמות העוררות הגופנית המוגברת דווקא בשלב בו יש צורך בהפחתתן. בעזרת טכניקות מתחום ה-CBT ניתן לשפר את תבנית השינה הלקויה לרכוש הרגלי שינה נכונים יותר, להפחית את מתח הציפייה והנטייה לחשיבה דאגנית, אשר משפיעים לרעה על היכולת להירדם. מחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם ב- 20 השנים האחרונות, מצביעים על כך ש CBT לבדו הינו טיפול יעיל ביותר באינסומניה ושהשפעתו טובה יותר מזו של טיפול תרופתי במצבים של אינסומניה כרונית. כמו כן נמצא שהוא טוב למניעת השנות הבעיה בניגוד לטיפול תרופתי שהוא בעל השפעה חולפת.
טיקים הם ביטוי להפרעה נוירו־התפתחותית נפוצה הגורמת להופעת לא רצונית של תנועות או קולות פתאומיים, חוזרים ונשנים, בשל פעילות קבוצת שרירים אחת או מספר קבוצות. הופעת הטיקים נגרמת ככל הנראה עקב שילוב של סיבות סביבתיות ותורשתיות, וכוללת גם מעורבות של תהליכים נוירולוגיים. כמו כן, ידוע כי מצבי עייפות לחץ וחרדה מגבירים את הופעת הטיקים. טיקים תנועתיים יכולים להתבטא במצמוץ בעיניים, עווית בפנים, הטיית הראש, הסטת מבט, תנועות פתאומיות של הגפיים, מתיחות של צוואר או גפיים וקפיצות. לעומתם, טיקים קוליים יכולים להתבטא בקשת רחבה של תופעות: החל מכחכוח גרוני, המהום, משיכה באף, שיעול טורדני ועד הגיית הברות, מילים וחזרה על משפטים. תסמונת טורט הינה הפרעת טיקים ספציפית המאופיינת במספר טיקים תנועתיים וקוליים המופיעים פעמים רבות במהלך היום , כמעט בכל יום ובמשך תקופה ארוכה. במקרים רבים ההפרעה מלווה בבעיות אחרות - רגשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות. ילדים רבים סובלים מתסמינים טורדניים־כפייתיים וקשיי קשב וריכוז כמו גם מהתקפות זעם, דיכאון, חרדה ולקויות למידה. פעמים רבות יתקלו ילדים אלו בבעיות וויסות רגשי וגופני, וכן בבעיות חברתיות. טיפול בהפרעת טיקים יכלול באופן המותאם אישית לכל מטופל מרכיבים של טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפל רגשי ותמיכתי, הדרכת הורים, טיפול תרופתי, וטיפול ביופידבק לוויסות לחצים והפחתת מתח, וכן ליצירת חלופות התנהגותיות לטיקים.
התמודדות עם טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית)
טריכוטילומניה היא הפרעה כפייתית המשתייכת לקבוצת הפרעות הOCD , ומהותה דחף כפייתי ובלתי נשלט לתלוש שיער בעיקר מאיזור הראש (קרקפת, גבות, שפם, ריסים) אך גם מאזורים נוספים בגוף. לרוב האדם חש מתח לפני ביצוע התלישה, והקלה וסיפוק לאחר מכן. התלישה האובססיבית מביאה להיווצרות קרחות בולטות לעין באיזורים הנתלשים, גורמת למצוקה רבה ולעתים פוגעת בתפקוד ובהשתלבות החברתית. ישנן גישות טיפוליות שונות שמציעות הסברים שונים להופעת ההפרעה. הטיפול בהפרעה מתמקד בהעלאת המודעות לאקט התלישה והקניית כלים התנהגותיים מגוונים, אשר מאפשרים לאדם ללמוד לווסת את הדחף והמתח המורגש לפני התלישה ולייצר חלופה התנהגותית שתביא להפחתה משמעותית בסימפטומים ולטיפול יעיל בהפרעה. לעתים יש צורך בשילוב טיפול דינמי במקביל לטיפול ההתנהגותי.
המונח הפרעות אכילה מתייחס למגוון של הפרעות אשר המשותף להן הוא דפוס קיצוני ולקוי של אכילה. הפרעות אלו כוללות אנורקסיה נרבוזה, בולמיה נרבוזה והתקפי זלילה (בינג'ינג). הפרעת אכילה יכולה להתבטא בצריכה מוגזמת של מזון או מנגד, בהמנעות כמעט מוחלטת ממנו. לשני הקצוות הללו השפעה מסכנת חיים, והן הופכות בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוצות, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. הפרעה נוספת שעדיין לא הוגדרה כהפרעה בDSM אך הופכת ליותר ויותר נפוצה ומטרידה היא תופעת האכילה הרגשית. קיימים מודלים שונים המסבירים כיצד מתפתחות הפרעות אכילה עקב השפעות תורשתיות וסביבתיות. בינהם, מודל אחד מתייחס למרכיבים סוציולוגים תרבותיים המייצרים נורמה חברתית המעודדת רזון , מודל אחר מתייחס להפרעת אכילה כהפרעה שנוצרת עקב מבנים משפחתיים המאופיינים בצורך בשליטת יתר של ההורים או יחס פוגעני כלפי הילדים. במצבים אלו הילד משתמש בדפוסי האכילה ככלי לשליטה עצמית ולהגנה על ההערכה העצמית שלו. ומודלים אחרים מתייחסים למרכיבי חרדה, דיכאון ולחץ המובילים לדפוסי אכילה רגשית שמאופיינת בוויסות רגשי באמצעות מזון. הטיפול בהפרעות אכילה כולל מרכיבים שונים וחשוב שיותאם באופן אינדבידואלי עבור כל מטופל בהתאם לצרכיו. טיפול זה יכול לכלול טיפול קוגניטיבי התנהגותי לשינוי דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות סביב אוכל, טיפול דינמי הממוקד בערך עצמי ועבודה רגשית, טיפול משפחתי במידת הצורך, ייעוץ תרופתי וכן טיפול ביופידבק בשילוב מיינדפולנס להקניית כלים חלופיים לוויסות רגשי.