משברי חיים
כולנו מתמודדים במהלך חיינו עם משברים שונים. לעתים משברים אלו הנם משברים נורמטיביים וצפויים ומהווים חלק ממהלך החיים הטבעי (כגון פרישה מעבודה, שינויים במבנה המשפחתי, תהליכי הזדקנות וכדומה). משברים אחרים לעומתם כוללים ארועים בלתי צפויים כגון מחלות, אובדנים, תאונות, פיטורים, וכדומה.
כל משבר ושינוי, בין אם נורמטיבי ומתוכנן ובין אם בלתי צפוי, כרוך בכאב ובתהליך הסתגלות. לעתים התגובות למשבר יכללו ביטויי לחץ, חרדה, כעס או כאב רגשי, ולעתים ייצרו שינויים התנהגותיים חיוביים. אנשים שונים נבדלים אחד מרעהו באופן התגובה שלהם למשבר, וביכולת ההתמודדות עם משברים מסוגים שונים. לעתים, יש צורך לפנות לקבלת עזרה מקצועית על מנת להסתגל טוב יותר ולאפשר התמודדות מיטיבה עם ארוע המשבר.
טיפול פסיכולוגי יאפשר למטופל לקבל מסגרת תמיכתית שתקל על ההתמודדות עם הכאב והקשיים הנלווים למשבר, בה ייבחנו דפוסי התגובה של המטופל וכן יוקנו כלים להתמודדות טובה יותר. כאשר תהליך הטיפול במשבר מספק מענים אקפטיביים למטופל, המטופל לומד ומתפתח, וכן מייצר שינויים משמעותיים בחייו. בכך הופך הארוע המשברי להזדמנות לצמיחה אישית עבור המטופל.
לאחר חוויה של טראומה, אדם עלול להיקלע לרגשות מעוררי מצוקה, זיכרונות קשים ואף להמשיך ולחוש בסכנה גם לאחר חזרתו לשגרה. תגובות אלו אינן ייחודיות רק למי שחווה טראומה באופן ישיר, אלא גם אצל אנשים אשר היו עדים לטראומה, שמעו אודותיה או היו בקשר קרוב עם אדם אשר חווה טראומה. ייתכן טווח רחב של תגובות לטראומה אשר עשויות להיות מעוררות על ידי אנשים שונים, מקומות ורמזי טראומה. האדם עשוי אף לחוות תגובות לטראומה אשר ממבט ראשון נראות כאינן קשורות אליה באופן ישיר. רוב האנשים הנחשפים לאירועים טראומטיים מפתחים את הסימפטומים המפורטים בפרק זה בשבועות הראשונים שלאחר האירוע. ואולם, רק מיעוט מפתחים בסופו של דבר "הפרעה פוסט טראומטית", אשר מתבטאת בהימשכות ואף החמרה בסימפטומים הנ"ל, כתלות בגורמים תורשתיים וסביבתיים וכתלות בטיפול המידי לאחר הטראומה. לקריאה בהרחבה על הפרעה פוסט טראומטית תוכלו לעבור לפרק הפרעת דחק פוסט טראומטית. גורמים וביטויים לא כל אירוע אשר טומן בחובו פוטנציאל טראומטי, יגרור תגובה טראומטית אשר עלולה להוביל לנזק רגשי ופסיכולוגי מתמשך. ישנם אנשים אשר חוו חוויות קשות ביותר והצליחו להתאושש ולהתגבר על האירועים שעברו, ואילו אחרים עשויים לחוות פגיעה מתמשכת בתפקוד כתוצאה מאירועים אשר עשויים להראות פחות קיצוניים לצופה מן הצד. בין הגורמים לטראומה אשר מגבירים את הרגישות לחוות טראומה, נראה כי ישנו מקום מרכזי לחוויה טראומטית בילדות, אשר מגבירה באופן מהותי את הרגישות לחוויות טראומות בעתיד (סביבה בלתי יציבה, אובדן או הפרדה מהורה, מחלה או מצב רפואי חמור, התעללות פיזית נפשית או מינית, הזנחה ובריונות). כמו כן, אנשים אשר נמצאים תחת לחץ כבד או חוו אובדן בעת האחרונה נמצאים בסיכון מוגבר. נציג כעת רשימה של תגובות וביטויי טראומה, כולן תגובות נורמליות למצב בלתי-נורמלי אשר התרחש בחייו של אדם: הכחשה, קושי להאמין במה שקרה כעס, חוסר מנוחה, שינויי מצב רוח קיצוניים אשמה, בושה, האשמה עצמית תחושות של עצב וחוסר תקווה בלבול, קושי להתרכז חרדה ופחד נסיגה מחברת וקרבתם של אחרים תחושה של ניתוק וקהות מבחינה פיזית-גופנית, עשויות להופיע תופעות שונות: בעיות שינה וסיוטי לילה, תגובת בהלה מוגברת, דופק לב גבוה במנוחה, מיני כאבים ומיחושים, עייפות, קושי להתרכז, עצבנות וחוסר שקט מוטורי ומתח שרירי מוגבר. שיטות טיפול בטראומה טראומה מפריעה לאיזון הטבעי של הגוף ומקפיאה את האדם במצב של עוררות יתר ופחד. למעשה, ניתן לומר שמערכת העצבים "נתקעת" בהילוך גבוה. לכן, על כל טיפול מוצלח בטראומה להתייחס לחוסר האיזון ולשקם את תחושת הביטחון הגופנית. העיקרון המרכזי בהתמודדות עם טראומה הינו הפסקת ההימנעות מרגשות וזיכרונות קשים ונכונות להתמודד עימם ולעבד אותם. כמו כן, ישנה חשיבות לפריקת אנרגיה עצורה אשר מקורה בתגובת החירום הגופנית (fight-or-flight) ועל כן פעילות גופנית סדירה עשויה לשפר את המתיחות הגופנית המתלווה להתמודדות עם טראומה. בהתמודדות עם טראומה, אחד הכלים השימושיים הינו השגת שליטה טובה יותר בוויסות רגשות חזקים, אשר שכיחים בהתמודדות עם אירועים קיצוניים וטראומטיים. לבסוף, התמודדות עם טראומה דורשת משאבים רבים, ובין היתר האפשרות לתמיכה על ידי דמויות משמעותיות קרובות הינה קריטית. עם זאת, טראומה עשויה לפגום ביכולת של האדם לתת אמון באנשים אחרים, כאשר במקרים רבים מתברר כי גם טרם הטראומה היה קושי ביצירת יחסי אמון. לפיכך, עיקרון חשוב נוסף הינו יצירה ו/או שיקום של היכולת לתת אמון באנשים אצל האדם המתמודד עם הטראומה. שיטות הטיפול הנפוצות בטראומה הינן: חוויה גופנית (Somatic experiencing) הינה שיטת טיפול אשר מתמקדת בתחושות הגוף במקום בזיכרונות ומחשבות אודות האירוע הטראומטי. הריכוז בגוף מאפשר להתחבר לאנרגיה ולמתח שמקורם בטראומה מה שמאפשר לאינסטינקטים הבסיסיים לפרק את האנרגיה הזו בדרכים טבעיות כגון בכי, רעד וכדומה. טיפול בתנועות עיניים (Eye Movement Desensitization and Processing - EMDR) משלב אלמנטים מתוך הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יחד עם גירויים בתנועות עיניים או גירויים קצביים אחרים. תנועות העיניים הלוך-חזור נחשבות כפועלות "להפשיר" את הזיכרונות הטראומטיים מה שמאפשר לעבד אותם. ביופידבק (Biofeedback) הינו טיפול אשר מכוון לאמן את המטופל לשלוט בתגובות פסיכופיזיולוגיות כמו מתח שרירי, לחץ דם ודופק לב. ביופידבק נחשב יעיל מאד בטיפול מצבים אשר נוצרו מלחץ קיצוני, אשר יוצרים חוסר איזון פיזיולוגי. ביופידבק מאמן בשיטות לאיזון והרגעה פיזיולוגית אשר מקלה על הסימפטומים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy - CBT) מסייע בעיבוד מחשבות ורגשות הנוגעים בטראומה, על אף שטיפול זה אינו מתמודד באופן ישיר עם התסמינים הגופניים של הטראומה, הוא יכול להיות יעיל מאד בשילוב עם תרפיה גופנית כלשהי – חוויה גופנית, EMDR, ביופידבק וכדומה.
רובנו היינו מעדיפים שלא להתמודד עם פיטורין, אך לעיתים זה קורה גם לעובדים מקצועיים, אחראיים ומסורים ביותר. פיטורין עשויים להיות בלתי צפויים ולהתרחש בדיוק בזמן בעייתי מבחינה כלכלית-פיננסית ו/או מבחינה משפחתית ולגרור פגיעה בהתקדמות המקצועית. גורמים וביטויים פיטורין עשויים לגרור תגובות רגשיות קשות כמו הלם, במיוחד אם הפיטורין היו בלתי צפויים ו/או בלתי מוצדקים מבחינת העובד. העובד עשוי לחוש כעס, אכזבה, אובדן והשפלה בעקבות הפיטורין. מיד לאחר הפסקת העבודה שגרת החיים משתנה באופן דרסטי, ומאפשר מקום למחשבות שליליות רבות כמו אשמה ו/או רחמים עצמיים אשר עשויים להוביל לפאניקה או לחילופין לאדישות. עצם השהייה בבית עשויה להגביר תחושות של ניתוק מן המציאות, מן החברה הרגילה ולהעלות תחושות בדידות ועצב ולפגוע בתחושת הערך העצמי. שיטות טיפול בבעיה ראשית, חשוב להיות מודעים ולמנוע הדרדרות רגשית במצב של פיטורין. רגשות שליליים נוטים להכניס את האדם למעגלי מחשבה ופעולה שליליים, אשר מקשים ומפריעים על פעילות פרודוקטיבית לשינוי המצב. כדאי להימנע מלהיכנע לרגשות הפאניקה וחוסר האונים, ולהשתדל להמשיך ולהיות אקטיביים ולשמור על אופטימיות בחיפוש אחר משרה חדשה, על אף הרגשות השליליים והפגיעה בעצמי שחוללו הפיטורין. בנקודה זו טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לסייע לזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות אשר פוגעים ביכולת ההתמודדות של האדם עם המצב החדש, ולחזק את יכולתו לאזור אנרגיות ויוזמה על מנת לצאת ממנו. כך למשל, לעיתים קרובות אנשים שחוו פיטורין נוטים לספקולציות אשר מובילות למחשבות קטסטרופליות לגבי העתיד, ופוגעות בסיכוייהם להקרין רוגע ומקצועיות בראיונות עבודה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע לאמץ גישה גמישה, ולהיות פתוחים להצעות עבודה שונות, גם אם זמניות. חשוב לזכור כי כל עבודה זמנית עשויה להפוך לקבועה, וכל עבודה טובה לשיקום תחושת היכולת והשליטה ובוודאי עדיפה על שקיעה במחשבות שליליות בבית. בנוסף, אבדן מקום העבודה גורר שינוי אורח החיים באופן פתאומי והשהייה בבית עשויה לעורר תחושות של בידוד וניתוק. לכן, רצוי להמשיך ולהיפגש עם חברים וקרובים באופן סדיר. תמיכה מדמויות קרובות הינה משמעותית ביותר בזמני משבר. במקרים שבהם האדם המפוטר חווה קושי קיצוני ו/או המשבר נמשך תקופה ארוכה מהמצופה, יש להתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לבדיקת אפשרות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי כמוצע, או טיפול דינאמי שמטרתו לזהות מקומות רגשיים שמקשים על ההתקדמות.
סיום קשר זוגי, במיוחד כאשר מעורבים ילדים משותפים בתמונה, איננו דבר קל. תחת כל נסיבות, בין אם סיום הקשר היה הדדי או חד-צדדי, בין אם היה החלטה משותפת או של אחד מן הצדדים, סיום מערכת זוגית עשוי לעורר רגשות מצוקה קשים. פרידה מסמלת אבדן, לא רק של מערכת היחסים אלא של חלומות משותפים ומחויבויות שלקחתם על עצמכם כזוג, שמוביל לתחושות עמוקות של אכזבה, מתח ואף אבל. גורמים וביטויים פרידה, ובייחוד גירושין, גוררים אחריהם שינוי מהותי של אורח החיים והרגלים. אתם עשויים להצטרך לעבור דירה, ליטול על עצמכם מחויבויות חדשות ולהיפרד ממחויבויות ישנות, מערכות יחסים עם המשפחה המורחבת וחברים עשויות להשתנות ולעיתים גם השינוי בזהות כגבר/אישה "נשואים" עשוי לערער משהו בתחושת הזהות הבסיסית. לכך מתווספים ספקות וחששות לגבי מציאת בן או בת זוג חדשים, חשש מבדידות וכדומה. שיטות טיפול בבעיה ראשית, ישנה חשיבות עליונה להבנה וקבלה של העובדה שבתקופה הסמוכה לפרידה תחוו רגשות שונים, חלקם יהיו חיוביים וחלקם שליליים. חשוב לאפשר לעצמכם לחוש רגשות כמו כעס, עצב, תשישות, תסכול, בלבול ועוד, כדאי שלא לברוח, להימנע או לבטל את רגשות טבעיים אלו. מומלץ להיעזר בתמיכה של חברים קרובים ובני משפחה שאתם חשים בנח עמם, הניחו לנפשות הקרובות לכם לנחם אתכם, להבטיח לכם שיהיה בסדר. האמינו להם. במקביל, טיפול דינאמי רגשי אשר יסייע בתקופה הראשונית בהכלה והתמודדות עם הצפת הרגשות הקשים עשוי לסייע לצליחת התקופה ביתר קלות. אפשרו לעצמם לעכל את המאורעות, קחו זמן לעצמכם, סעו לים או למקום שמאפשר לכם לחשוב, להירגע, לנשום. השתדלו להימנע צריכה של אלכוהול או חומרים או להשתמש במזון באופן רגשי, אופן התמודדות שכזה עשוי להחמיר את הקושי, ובדרך כלל אינו מסייע בפתרון המשבר. כמו כן, חשוב מאד להבדיל בין עצב שלאחר פרידה לבין דיכאון שעשוי להתפתח בעקבותיה, פנו לעזרה מקצועית במקרה שאתם מרגישים שרשת התמיכה שסביבכם אינה מצליחה לספק את ההקלה לה אתם זקוקים. מעבר לצליחה של הקושי, עזרה מקצועית עשויה להפיק תובנות חדשות בנוגע לחיי הזוגיות שלא צלחו ולסייע בהסקת מסקנות ובבניית מערכת יחסים עתידית בריאה ומתאימה לכם יותר. מרכיב נוסף חשוב בהתמודדות הינו אבדן של חברים משותפים ואף פעילויות משותפות לאחר פרידה. זהו בדיוק הזמן לייצר הכרויות וחברויות חדשות ולחקור פעילויות חדשות, אשר עשויות למלא את החלל ולסייע בשמירה על מעגל חברתי תומך ורווחה אישית. תוכלו לסייע להגדלת הרווחה האישית גם על ידי אכילה נכונה, שינה ופעילות גופנית סדירה. אמצו לכם שגרה חדשה שמתאימה לכם ודבקו בה. אם אתם חשים שאתם מתקשים לארגן את סדר היום החדש שלכם, ייתכן כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לשפר את מיומנויות התכנון ולסייע לכם לאתר את המכשולים המחשבתיים בדרך לבניית השגרה החדשה שלכם ולהגביר את האקטיביות הדרושה לתהליך ההתחדשות לאחר הפרידה.
זוגיות אמורה להיות מקור לאהבה, הנאה, תמיכה והתרגשות. ואולם, היא גם עשויה להיות מקור מתמשך לעצב ותסכולים כשהדברים משתבשים ואיננו מצליחים להתמודד עם האתגרים הזוגיים. משבר בזוגיות עשוי לנבוע מסיבות מגוונות, ועל כן אין דרך אחת נכונה להתמודד עם משברים כאלו. מערכות יחסים רבות עשויות לסבול מלחצים חיצוניים למסד את הקשר, או לחילופין לסיים אותו. כמו כן, כיום אנו נחשפים למודלים בלתי ריאליים של מערכות זוגיות שמייצרים אצלנו את הציפייה והרושם שמערכות יחסים זוגיות מתנהלות באופן מסוים, אשר במרבית המקרים לא ממש תואם את המציאות. משברי חיים מסוימים כמו התייתמות מהורה של אחד מבני הזוג, הפלה, פיטורין וכדומה, עשוי לעורר קשיים בזוגיות. כל זוג נתקל בבעיות אלו או אחרות, אשר הוא נדרש להתמודד עמן ולצלוח אותן ביחד. אך לעיתים משברים זוגיים משאירים כל אחד מבני הזוג בתחושה של ניכור, בדידות וחוסר אונים אל מול המשבר. גורמים וביטויים פעמים רבות משברים בזוגיות נובעים מנושאים מוכרים וישנים, אשר נידונו פעמים רבות בעבר הזוגי, ללא שינוי או התקדמות נראים לעין ביכולתכם לפתור את הבעיה כזוג. אתם מרגישים תקועים וכשהייאוש והתסכול גוברים, אתם מתחילים לחשוב ואולי אפילו לדבר על פרידה. למרבה הצער, משברים רבים שמביאים לפרידה עשויים בהחלט להיות פתירים. ישנם מספר דפוסים בעייתיים אשר מובילים למשברים בחיי הזוגיות. הזנחה של מערכת היחסים גורמת לשחיקה של רגשות האהבה, אבדן ההתרגשות והתשוקה ובאופן בסיסי מחבלת ביכולת ליהנות אחד מחברתו של השני מתוך תחושה הדדית כי אינכם עוד בעלי תחומי עניין משותפים. טיפוח מערכת היחסים עשוי להיות אף קשה יותר כאשר תלוי ביניכם קונפליקט בלתי פתור. קונפליקטים כאלו נוטים לגרום להצטברות של רגשות כעס, תסכול והגורמים לריחוק. כל אחד מבני הזוג בטוח שאם רק בן או בת הזוג ישתנה/תשתנה הכול יסתדר, והדבר מרחיק פתרון אפשרי. חוסר בביטויי חיבה עשוי לנבוע מהצטברות של כעסים בלתי פתורים, ומתבטאים בדרך כלל במיעוט בשיחות ובתקשורת פתוחה ובהידרדרות בחיי המין, שני רכיבים חשובים בכל מערכת זוגית רומנטית בריאה. משבר בזוגיות מתבטא לעיתים קרובות גם באבדן החמלה כלפי בן הזוג. אנחנו כל כך שקועים בתסכולים שלנו, ובכעס ובכאב שאנו חווים, עד שהרצון הטוב שלנו כלפי מי שאנו חולקים עמה את חיינו פשוט נעלם. אנו מפסיקים לעשות פעולות פשוטות של אכפתיות וחמלה; הוא משאיר את מכסה האסלה למעלה; היא לא שואלת איך עבר עליו היום בעבודה או בלימודים. כל אחד מבני הזוג חש מבודד, בלתי מובן, מיואש. שיטות טיפול בבעיה בכל מערכת יחסים, המרכיב הקריטי להצלחה הוא תקשורת תקינה, שתאפשר הבנה פשוטה וכנה בין בני הזוג. וויכוחים ומריבות הינם חלק אינטגרלי מכל זוגיות, אך ההבדל העיקרי בין זוגיות שמצליחה לבין כאלו שאינן עומדות במשברי החיים הזוגיים, הינו איכות השיחה בין בני הזוג כמו גם האופן שבו הם נוטים להתמודד עם המחלוקות, שקיומן הינו בלתי נמנע בכל מערכת זוגית. אם אתם חשים כי הגעתם למבוי סתום, ואינכם מצליחים לתקן כזוג זוגיות יקרה לכם, שקלו להיעזר בייעוץ/טיפול זוגי. ישנן כיום שיטות רבות לטיפול זוגי, ביניהן ייעוץ זוגי ואישי, שיטת הגשטלט, טיפול זוגי בשיטת אימאגו ועוד. חשוב לציין כי השיטות השונות לטיפול זוגי מתבססות על העיקרון היסודי של בניית תקשורת מספקת בין בני הזוג על מנת לאפשר התמודדות עם מחלוקות ומתן כלים לפתרון קונפליקטים משופר בין בני הזוג בעתיד. בהתמודדות עם קשיים בזוגיות, הכלל החשוב ביותר הינו – דעו על מה אתם מתווכחים לפני שאתם נכנסים ללהט העניין. כמו כן, גם במהלך הדיון, חשוב מאד להישאר ממוקדים במחלוקת הנוכחית, ולהשתדל להימנע מהעלאה של קונפליקטים מן העבר, דעותיהם של אנשים אחרים או להכליל את הבעיה לתחומים שאינם מן העניין הנוכחי. כאשר אינכם מסכימים – הקדישו זמן לפתור את הבעיה. זכרו, מותר לכם לא להסכים זה לא הופך אתכם לאויבים, נסו למצוא דרך להתמודד עם הבעיה ביחד. כאשר פונים לטיפול, עצם פינוי הזמן לצורך עבודה על הזוגיות מכניס אנרגיות חדשות שניתן להפנות לעבודה ושיפור הזוגיות. אחד הדברים הראשונים שנפגעים כשרמות התסכול וכעס עולות, הינו איבוד של קשר עין והתרחקות פיזית אשר מגבירים את תחושת הריחוק. טיפול זוגי יסייע, גם אם באופן מלאכותי בתור התחלה, לטפח מיומנויות אלו – שמירה על קשר עין, עידוד מגע עדין כמו לשים יד על הכתף, ואף החזקת ידיים. כמו כן, המסגרת הטיפולית תומכת בשמירה על תרבות דיבור המסייעת לפתרון משברים. כך תוכלו לדבר על האופן שבו אתם מרגישים באופן אישי וכנה. כך למשל, תוכלו לאמץ מחוות חשובות כגון הכרה בטיעון חשוב שמעלים בן או בת הזוג שלכם, דבר המסייע בשמירה על ערוץ פתוח וכבוד הדדי.
חולי או נכות עשויים להיות בעלי אופנים רבים. חלק מן המחלות והמגבלות הנן מולדות, בעוד שאחרות מתפתחות או מופיעות במהלך החיים. ההשלמה עם קיומה של מחלה או נכות איננה פשוטה, במיוחד כשהדבר הוא בלתי צפוי. בבת אחת נראה שהחיים שהכרת מתפרקים ועולים חששות ופחדים מן העתיד לבוא. שיטות טיפול בבעיה הרשה לעצמך להתמודד בקצב שלך. רגשות עצב ואבדן קשים, כמו גם פחדים וחששות הנם טבעיים במצב זה. בהדרגה תרגיש מוכן לוותר על העצב, לקבל את השינוי הבלתי נמנע ולעיתים קרובות תצליח אף לראות את האפשרויות הטמונות במצב החדש. . טיפול דינמי המכוון להתמודדות עם מצבי חולי או נכות עשוי להקל באופן משמעותי על ההתמודדות במצבים אלו, ולסייע בהכלה ועיבוד רגשי של החוויה הקשה. בנוסף לטיפול, חברים ובני זוג עשויים להתגלות במלוא יכולת הנתינה והאהבה שלהם כלפיך. רבים מדווחים כי התמודדות זו העניקה להם הזדמנות לבחון מחדש מערכות יחסים, בחירות מקצועיות וחלומות נשכחים. כמובן, מערכות יחסים קרובות הינן מרכיב מפתח ביכולת ההתמודדות במצבים אלה. אל תוותרו על טיפוח וטיפול בעצמכם, במסגרת המגבלות הרשו לעצמכם לבצע פעילות גופנית סדירה, לאמץ טיפולים מקלים כמו עיסוי, הידרותרפיה וכיוצא באלה. התאמצו למצוא דרכים לגרום לעצמכם להרגיש טוב, להקל על עצמכם, לנפות גורמי לחץ ולהסב לעצמכם הנאה בזמני משבר. פעולות כאלו יסייעו לכם במטלה החשובה – להתרכז בהווה. אל תשקעו ברחמים עצמיים או במחשבות על העצמי הקודם שלכם, השתדלו להפסיק לדאוג לגבי העתיד. מחשבות אלו גוזלות מכם אנרגיה חיונית הדרושה לכם להתמודדות. דפוסי מחשבה בעייתיים עשויים לעכב את ההתאוששות ממצבים הדורשים הסתגלות למציאות חדשה. במקרה והנכם חשים כי אינכם מצליחים לאמץ גישה מתמודדת עם המצב החדש, חשוב שתפנו לעזרה מקצועית אשר תסייע, באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי למשל, לשנות דפוסים בלתי מסתגלים המעכבים ומקשים על ההתמודדות. לחילופין, טיפול דינאמי יסייע לזהות ולשנות דפוסים רגשיים אשר מונעים מכם להתגבר על המשבר.
אבדן של אדם אהוב הינו מכאיב ביותר. לעיתים קרובות לאחר אבדן של אדם אהוב, נדמה לנו כי הרגשות העוצמתיים לא יחלפו, שלא נוכל להתאושש. על אף שאין דרך נכונה או שגויה להתאבל, ישנם דרכים בריאות יותר להתמודדות עם צער ואבדן מאחרות. גורמים וביטויים אבדן עשוי לנבוע מאבדן של אדם אהוב, אך עשוי גם להיגרם מסוגי אבדן אחרים כגון: פרידה, חולי או פציעה, פיטורין, פשיטת רגל, הפלה, פרישה, אבדן של בעל חיים אהוב, ויתור על חלום, חולי של אדם אהוב, אבדן חברות ועוד. אבל הינו התגובה הטבעית לאבדן, זוהי התחושה אשר אנו חווים כאשר מישהו או משהו שאהבנו נלקח מאתנו. כל אדם חווה ומפרש אבל באופן שונה ואישי לו. ניתן לומר שכמעט כל תחושה המופיעה בשלבים המוקדמים של האבל הינה נורמלית לחלוטין – כולל תחושה "שאני משתגעת", תחושה שאני נמצא בחלום רע ופקפוק באמונות דתיות. כמו כן, אנשים אשר חווים אבל עשויים להראות מספר תסמינים עיקריים: ראשית, הלם וקושי לעכל את מה שקרה. ייתכן שתחושו קהות רגשית, שתתקשו להאמין שהאבדן באמת התרחש ואף תתכחשו בפועל למה שקרה. כל זה נורמלי לחלוטין. תחושות של יגון ועצב עמוק הינן שכיחות במצב זה, למעשה, זהו הסימפטום הנפוץ ביותר של אבל. תחושות אלו מלוות בריקנות, ייאוש ובדידות עמוקה. ייתכן שתבכו הרבה או שתהיו בלתי יציבים מבחינה רגשית. אשמה הינה תחושה נוספת שעלולה להתעורר במצבים של אבדן – ייתכן שתתחרטו או שתרגישו אשמים על דברים שעשיתם או שלא עשיתם/אמרתם, או על האופן שבו אתם מרגישים. כך לדוגמה, לאחר מוות של אדם שהיה חולה עשויה להופיע הקלה שתלווה באשמה. כעס הינו תחושה רווחת, על אף ההבנה הרציונלית שלא תמיד יש את מי להאשים. לעיתים קרובות אנשים אפילו חשים כעס על הנפטר עצמו, על כך ש"נטש" אותם. אבדן משמעותי עשוי לעורר פחדים וחרדות ולגרום להתקפי חרדה. מחשבות אודות מוות של קרובים נוספים ושלך עצמך הן נפוצות לאחר אבדן. כמו כן, פחד מהתמודדות עם החיים ללא אותו אדם ותחושה של חוסר אונים יכולים להציף אותנו. לכך מתלווים לעיתים סימפטומים גופניים כמו עייפות, בחילה, מערכת חיסונית מוחלשת, ירידה או עלייה במשקל, וכאבים ומיחושים שונים. שיטות טיפול בבעיה ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר עבור מי שחווה אבדן ואבל הינה קודם כל לשהות בסביבת קרובים ותומכים. במקביל, חשוב מאד לטפל בעצמך, על מנת לשמר ולחזק את משאבי ההתמודדות שלך בשעת משבר קיצוני. בזמני משבר עלינו לשמר את משאבינו ולהילחם במתח ובעייפות על ידי הרגלי שינה, אכילה ופעילות גופנית סדירה, מומלץ מאד להימנע מאלכוהול וחומרים אשר מרוממים את מצב הרוח באופן מלאכותי. חשוב מאד למצוא ביטוי רגשי מספק. דיכוי רגשות הינו בזבזני באנרגיה. תן לעצמך להרגיש כפי שאתה מרגיש וטוב יותר – מצא דרכים יצירתיות להביע את כאבך (ציור, מוזיקה, מחול, כתיבה ועוד עשויים לשמש אמצעים מועילים ופורים לביטוי קשת רחבה של רגשות עמוקים). במקרה שהנך מרגיש כי תמיכה זו אינה מספיקה, אל תהסס לפנות לעזרה מקצועית להתמודדות עם האבדן. מחסור בטיפול, או טיפול בלתי מספק במצבי אבדן קשים, עלול להוביל לשקיעה באבל פתולוגי. על כן, במידה והנם חשים כי אינם מצליחים להתאושש או שהנכם שרויים במצוקה אשר פוגעת בתפקוד שלכם, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינאמית אצל מטפל המתמחה במצבי אבל ואבדן. כמו כן, טיפול עשוי לסייע לכם לתכנן מראש טריגרים של כאב – ימי הולדת, ימי שנה, חגים ואירועים אחרים אשר עלולים לעורר את הכאב. תיאום ציפיות עם הקרובים אליכם ועם בני המשפחה איתם אתם מתכננים להעביר את המועד המדובר, חשוב על מנת שיוכלו לסייע לכם לכבד ולהוקיר את זכרו את האדם שאהבתם.