שיטות טיפול

CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) הינה שיטת טיפול יעילה ביותר וממוקדת למגוון הפרעות פסיכולוגיות כגון: דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. קוגניציות הן מחשבות המשקפות את תפיסותיו של הפרט ובעלות השפעה משמעותית על רגשותיו. הטיפול מדגיש את התפקיד החיוני של מחשבותיו של הפרט בהשפעה על תפיסותיו והתנהגויות שהוא מסגל לעצמו. תפקידו של המטפל הוא לסייע באיתור ובשינוי קוגניציות לא סתגלניות של המטופל, על מנת לשפר את איכות חייו ולהסיר מחשבות שגויות אשר מהוות מכשול עבורו. בטיפול CBT המטפל הינו שותף פעיל לתהליך הטיפולי ומנחה את המטופל לעבר השגת יעדים אשר הוגדרו מראש תוך חיזוק תחושת השליטה שלו. אפקטיביות הטיפול מוגברת על ידי תרגול הטכניקות הנרכשות גם מחוץ לחדר הטיפול. רכיבי הטיפול כשמו כן הוא, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בנוי משני רכיבים – הרכיב ההתנהגותי והרכיב הקוגניטיבי. הרכיב ההתנהגותי בטיפול יתייחס לחלק הגלוי בהתנהלותו של המטופל . המטפל יזהה מהם דפוסי ההתנהגות הבעייתיים של המטופל אשר מייצרים או משמרים קשיים בחייו, ובשיתוף עם המטופל יפעל לשינוי דפוסי התנהגות אלה. הרכיב הקוגניטיבי מתייחס לתפיסות, אמונות, ודפוסי חשיבה שפוגעים באיכות חייו ומתקשרים לבעיה בגינה פנה המטופל לטיפול. דפוסי חשיבה אלו הינם שגויים - נוקשים מידי , שליליים, קטסטרופליים או לא מציאותיים, ועל כן יש צורך לזהותם ולשנותם על מנת להביא לשינוי הרצוי בחייו של המטופל. לדוג, מטופלת בעלת דפוסי חשיבה נוקשים ו פרפקציוניסיטיים, הרואה הכל בצורה של "שחור - לבן", תסבול פעמים רבות מלחץ רב או חרדת בחינות או ביצועים, ויכולתה להרגיש בעלת ערך עצמי חיובי תפגע מאחר ותרגיש שהיא חייבת להצליח בכל בחינה או אירוע, וכל ביצוע שיהיה פחות ממושלם יגרום לה סבל ומצוקה. במהלך טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הפן הקוגניטיבי יתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה מגבילים וטעויות חשיבה, ושינוי דפוס החשיבה, ובהמשך לכך, הפן ההנהגותי יתמקד בשינוי דפוסי ההתנהגות אשר הגבירו את רמת החרדה והקושי להגיע להשגים וכן פגעו בתחשות הערך העצמי. CBT - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי חובק בתוכו מספר שיטות טיפול שונות כמו: טיפול בחשיפה (Exposure therapy) דה-סנסיטיזציה שיטתית (systemic desensitization) טיפול חיסון בפני לחץ (stress inoculation Therapy) טיפול קוגניטיבי (cognitive therapy) טיפול עיבוד קוגניטיבי (cognitive Processing Therapy) אימון באסרטיביות (Assertiveness Training) ביופידבק ואימון בהרפיה (biofeedback and Relaxation Training). הטכניקות השונות מדגישות היבטים שונים של ההליך הטיפולי, והוכחו כיעילות לטיפול בהפרעות חרדה כולל בהפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD) . טיפול בחשיפה טיפול בחשיפה מתחיל בבניית היררכיה של מצבים מאיימים עבור המטופל. בהמשך, על המטופל להתמודד עם מצבים אלו, במציאות (in vivo) או דרך דמיון (imaginal exposure), למשך פרק זמן ממושך במטרה לחוות את הירידה ברמת החרדה עד להכחדתה. הכחדה זו תוביל להפסקת הימנעות המטופל מן הגירוי המאיים. טיפול זה לרוב מערב היבטים נוספים בטיפול כמו חינוך פסיכולוגי או הרפיה ונמצא כשיטת טיפול יעילה ביותר עבור PTSD. שיטת הדה-סנסיטיזציה השיטתית בשיטת הדה-סנסיטיזציה השיטתית, לאחר בניית ההיררכיה, החשיפה מוצמדת לתגובת הרפיה, עקב חוסר ההתאמה בין תגובה זו לתגובת החרדה העולה בעקבות החשיפה לגירוי המאיים. נמצא כי חשיפה in vivo יעילה יותר בטיפול זה מאשר חשיפה בדמיון. טיפול חיסון בפני לחץ טיפול נוסף אשר נמצא יעיל הוא טיפול חיסון בפני לחץ אשר נועד להקנות למטופל שליטה טובה יותר בחרדה באמצעות אימון בהרפיה, נשימה, עצירת מחשבות, דיאלוג עצמי מודרך ומשחקי תפקידים, ובכך להפחית התנהגויות של הימנעות. טיפולים אחרים מדגישים את ההיבט הקוגניטיבי כגון טיפול קוגניטיבי וטיפול עיבוד קוגניטיבי. טיפול הקוגניטיבי הטיפול הקוגניטיבי מניח כי הפרשנות אשר המטופל נותן לאירוע היא המובילה למצב רוחו והיא נוצרת בעקבות הקצנת הסיטואציה הטראומטית. הטיפול שואף לזהות מחשבות אוטומטיות מוחרפות והחלפתן במחשבות אדפטיביות והגיוניות יותר. טיפול העיבוד הקוגניטיבי טיפול העיבוד הקוגניטיבי משלב בין טיפול בחשיפה לטראומה וטיפול קוגניטיבי המאמן את המטופל בהתמודדות עם מחשבות או רגשות לא אדפטיביים שנוצרו בעקבות הכללת אירועי הטראומה למצבים אחרים. שיטת האימון באסרטיביות בשיטת האימון באסרטיביות, מניחים כי תגובות אסרטיביות יכולות לנטרל את תגובת הפחד, בדומה לתגובות הרפיה. בשיטה זו, דרך שילוב בין טיפול קוגניטיבי במטרה לזהות קוגניציות לקויות ומשחק תפקידים, המטופל לומד להיות אסרטיבי בבקשת סיוע, בשחזור הטראומה, ובתיקון מידע שגוי. שיטות ההרפיה והביופידבק לבסוף, שיטות ההרפיה והביופידבק מאפשרות למטופל להפחית תגובות עוררות פיזיולוגית גבוהות הנלוות למצב החרדה ומתעוררות בעקבות קישור לטראומה עצמה. שיטת ה-CBT נמצאה כבעלת אפקט טיפולי שווה ערך בהפרעות מסוימות לטיפול תרופתי כדוגמת פרוזאק. יתר על כן, לא נמצאו הבדלים במדדים מוחיים בין טיפול CBT וטיפול תרופתי, ועל כן סבורים כי יעילותו של הטיפול מתווכת על ידי שינויים בכימיה ומבנה של המוח בין היתר. השיפור המושג במצבו של הפרט נמצא כעמיד לאורך זמן ממושך לאחר הטיפול.

מיינדפולנס (Mindfulness)

הפיתוח של כלים התנהגותיים, וקוגניטיביים-התנהגותיים להפרעות חרדה ייצר היצע של טיפולים מוגבלים בזמן ויעילים יחסית לספקטרום הפרעות החרדה. כתוצאה מיעילות וקלות ליישום קליניים, ניתן לטעון כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הפך לטיפול הנתמך-אמפירית הדומיננטי ביותר להפרעות חרדה. עם זאת, בניסיון להרחיב, לשפר, ולספק טיפולים מבוססי התנהגות כאלטרנטיבה לCBT, חוקרים ואנשי מקצוע בעשור האחרון הראו התעניינות גוברת בטיפולים מבוססי קשב ((Mindfulness וקבלה (Acceptance) להפרעות שונות ובכללן הפרעות חרדה. גישה יצירתית אחת שזכתה לתשומת לב בקהילת המחקר והשדה הקליני בתחום הטיפול בהפרעות חרדה היא טיפול המבוסס על קבלה (Acceptance) ומחויבות (Commitment), עליו יפורט בהמשך. כהגדרתו כיום, mindfulness נקשר למספר מונחים תיאורטיים אשר זכו לתשומת לב מחקרית. לדוגמא, אינטליגנציה רגשית מערבת בהירות תפיסתית של מצבים רגשיים. מאחר שmindfulness כולל בתוכו קשב פתוח למצבים פסיכולוגיים, יש לצפות שיקושר עם בהירות זו. במצבים בהירים פחות, רגשות נשארים מחוץ למודעות ומניעים את התנהגותו של הפרט עוד בטרם הוא יכול להיות מודע אליהם. נראה כי mindfulness קשור גם להיבטים של הממד האישיותי פתיחות לחוויה, המתייחס למוכנות הפרט לחוות חוויות חדשות, היותו פתוח לרעיונות חדשים וכיו"ב. למרות שקשב ומודעות הן תכונות קבועות יחסית של תפקוד נורמלי, ניתן לחשוב על mindfulness כמודעות וקשב מוגברים לחוויה או מציאות עכשווית. לדוגמא, במהלך שיחה עם חבר, אדם יכול להיות קשוב מאד לאופן התקשורת של בן שיחו ולגלות רגישות לשינויי טון עדינים המעידים על התוכן הרגשי החבוי בדבריו. באופן דומה, כאשר אנו אוכלים, אנחנו יכולים להיות קשובים לחוויית הטעם בכל רגע נתון, ובו זמנית להיות ערים לתחושת המלאות הפריפריאלית המתפשטת בבטננו. תיאורטיקנים מאסכולות פסיכולוגיות רבות דנו בחשיבות של מודעות פתוחה ומתבוננת בוויסות רגשי מיטבי וברווחתו של הפרט. במסורת הפסיכואנליטית, למשל, טכניקת האסוציאציות החופשיות מייצגת מצב של מודעות פתוחה ובו תשומת הלב "מרחפת באופן שווה" מעל השדה הפסיכולוגי. בהקשר של סבל פסיכולוגי, והפרעות פסיכולוגיות, גישת ה mindfulness טוענת כי על אף שסבל נפשי, לפחות במידה מסוימת, הינו בלתי נמנע, ישנם מנגנונים אשר מעצימים אותו, ואותם יש לעצור. הגישה טעונת כי בני אדם סובלים לא רק ממה שבאמת קורה, אלא גם ממה שעלול לקרות, ממה שקרה פעם וכן הלאה. למשל אדם יכול לשקוע במחשבות שהוא אפס, לא מוצלח, כישלון... ויחווה סבל אמתי רק בשל המחשבות הללו. לעומת בני האדם, בעלי חיים, עשויים פחדים והימנעויות, אך מרגע שיימנעו מהגירוי המאיים יפסיקו לסבול, וזאת בשונה מבני האדם. הגישה טוענת כי מקור הסבל המתמיד אצל בני אדם הוא הmind האנושי. המינד טוב בקישור בין דברים ויעיל בלימוד והסקת מסקנות, הוא מהווה את הבסיס לשפה ואת הבסיס ליכולת שלנו לחשוב במילים ובייצוגים, אך הוא גם נוטה לייצר קשרים שרירותיים. לדוגמה, אם יש פחד מחתול, אחרי כמה זמן יופיע גם פחד מעצם המילה "חתול" למרות שהיא סתם צירוף של צלילים שבא לייצג את החיה האמתית. לפי גישה זו, מכיוון שבני אדם משתמשים בשפה ובייצוגים מנטליים באופן כל כך יעיל, המינד הופך להיות מקור החוויה המרכזי, במקום שתהא זו החוויה המציאותית עצמה. גישת הmindfulness מכוונת לייצר מרווח בין אירועים ודברים בעולם, לבין המחשבה או הייצוג המנטלי שלהם. היא טוענת כי הפחד מן המילה "חתול" אצל אדם הפוחד מחתולים הינה תוצר של "הדבקה קוגניטיבית" (cognitive fusion) אשר מגדילה את הסבל. שיטת הmindfulness מציעה להתבונן במחשבות כמחשבות, במקום לראות בהן את המציאות עצמה. כתוצאה מכך, אין למעשה טעם לנסות לשנות מחשבות או רגשות, להתעלם מתחושות פיזיות או מדחפים... ניתן להתבונן בקיומם של אירועים מנטליים אלה מבלי שיהיו חייבים להשפיע על המציאות שלנו, על ההתנהגות שלנו. מה עוד, שבעצם הניסיון לשנות, להחליף, להתעלם או להדחיק אנחנו למעשה מעצימים את הסבל משום שהמינד, שכל כך יעיל בסביבה החיצונית, לא מסוגל לשלוט באופן פנימי ברגשות, תחושות, דחפים ומחשבות, כך שהניסיון עצמו מביא לתסכול ואף הגברה של אירועים מנטליים בלתי רצויים. ישנן מגוון טכניקות להפחתת חרדה המבוססות על עקרונות הmindfulness. לדוגמה, אכילה מודעת כפי שתוארה קודם לכן, פעילות גופנית מודעת, תרגול סריקת הגוף במדיטציה ועוד. כמו כן, קיימים תרגילים קוגניטיביים כגון התבוננות על הקשר בין מחשבות מודאגות, מצב רוח והתנהגות. הACT, כשיטת טיפול המונחית על ידי mindfulness, מתנגד לניסיון לשינוי ישיר או החלפה של מחשבות. טיפול "קבלה ומחויבות" (Acceptance Commitment Therapy – ACT) הוא טיפול התנהגותי המשתמש בכלי הmindfulness, ובהקניית מיומנויות קוגניטיביות המגמישות את ההסתגלות הפסיכולוגית לקידום שינוי התנהגותי בכיוון שבוחר המטופל. בתוך ACT, גמישות פסיכולוגית מוגדרת כשיפור היכולת של מטופלים להיות בקשר עם החוויה שלהם ברגע הנוכחי, ולבחור לפעול באופן אשר עולה בקנה אחד עם המטרות והערכים שלהם. מנקודת מבט רחבה יותר, ACT הוא טיפול אשר שורשיו מעוגנים בביהביוריזם הרדיקלי, מאחר והוא מנסה לנטרל מרכיבי קוגניציה ושפה בדרך ליצירת התנהלות התנהגותית שבוחר בה המטופל. רכיבי הטיפול – קבלה ומחויבות הינם תוצר של העקרונות שנסקרו עד כה. במקום לנסות לשנות את האירועים המנטליים, המטופל בACT לומד לקבל אותם, זאת תוך "מחויבות" לפעול ולהתנהג בהתאם לערכים ולצורת ההתנהלות אשר בוחר לו המטופל, תחת ובמקום התנהלות הנשלטת על ידי המציאות המנטלית של המטופל. פסיכותרפיה המבוססת על קשיבות (Mindfulness) שילובה של קשיבות בתרפיה קוגניטיבית-התנהגותית הובילה לתרגילי קשיבות חדשים ולנוהלי טיפול רבי-מרכיבים. בפסיכותרפיה המבוססת על קשיבות מלמדים את המטופלים כישורי קשיבות ספציפיים, כגון מודעות לנשימה, אכילה מודעת, ודרכים אחרות לשליטה בתשומת הלב. ריבוי הפרוטוקולים הטיפוליים מעודד פסיכולוגים להתנסות בטכניקות של קשיבות, גם אם הם אינם מיישמים את הפרוטוקול במלואו. מגוון תוכניות טיפול באמצעות קשיבות (מיינדפולנס) ארבעת תוכניות הטיפול העיקריות המנסות בצורה מכוונת ללמד קשיבות הן: Mindfulness Based Stress Reduction –MBSR Mindfulness Based Cognitive Therapy-MBCT Dialectical Behavior Therapy-DBT טיפול בהשלמה ומחויבות - Commitment and Acceptance Therapy. הפחתת לחץ המבוססת על קשיבות- MBSR כל המיומנויות הנלמדות בתוכנית ה- MBSR מיועדות באופן ספציפי לטיפוח קשיבות. ייתכנו גם גורמי טיפול לא ספציפיים, כגון תמיכה קבוצתית, אולם התמקדותה של התוכנית בקשיבות הינה ייחודית. התרגולים העיקריים הנלמדים כוללים מדיטציית ישיבה (מדיטציית קשיבות פורמלית) ויוגה. התוכנית גם כוללת מדיטציה של סקירת הגוף, שבה המטופלים שוכבים ומבחינים בתחושות לאורך הגוף, וקשיבות בחיי היומיום, כולל הליכה, עמידה ואכילה. טיפול קוגניטיבי המבוסס על קשיבות - MBCT ה- MBCT היא שיטת טיפול המלמדת את תרגולי הקשיבות של תוכנית ה- MBSR, ללא היוגה, כאשר המיומנות העיקרית היא "מרווח הנשימה בן שלוש הדקות". תוכנית ה- MBCT כוללת טיפול קוגניטיבי לגילוי המחשבות והרגשות. היבט הקשיבות ב- MBCT הוא החלק שבו לומדים לראות ש"מחשבות אינן עובדות" ושאנו יכולים לתת להן לבוא וללכת, במקום לנסות ולהיאבק בהן, כפי שעושים בשיטה המסורתית של CBT. טיפול דיאלקטי בהתנהגות - DBT מיומנויות הקשיבות ב- DBT (מודול 1) נחשבות כמיומנויות בסיסיות להצלחה בשלושת המודולים האחרים: יעילות בין-אישית, ויסות הרגשות, וסבילות למצוקה. מיומנויות קשיבות נלמדות במשך שלושה פגישות קבוצתיות ונבדקות שוב כאשר מוצגים מודולים חדשים. מיומנויות רבות ב- DBT נובעות ממסורת הזן והתרגולים של Thich Nhat Hanh (1976). מיומנויות הקשורות לתרגול קשיבות במסגרת ארבעת המודולים כוללות: לספור את הנשימה; לאמץ חצי חיוך שלו; למקד קשיבות בפעילות עכשווית; לתייג רגשות; לתת לרגשות להיכנס ולצאת (תרגול "מוח טפלון"); לתרגל חוסר שיפוט; לעשות דבר אחד בכל פעם; לתרגל השלמה רדיקלית של הרגשות; ולדמיין שהמוח הוא כמו שמיים גדולים, והמחשבות והרגשות חולפות בו כמו עננים. השיטה הטיפולית הזו מיועדת לעזור למטופלים לחיות חיים מוצלחים יותר, במיוחד בקשרים בין אישיים, על אף בעיותיהם. טיפול בהשלמה ומחויבות – ACT קיימות יותר מ- 100 מיומנויות ACT שניתן לתרגל, וכל אחת מהן מותאמת למטופל באופן אישי. רבות מה"טכניקות" של ACT הן מטפורות לימוד, כגון "מטפורת האזיקים הסינית": ככל שתמשוך חזק יותר, הן ילחצו יותר. המרכיבים העיקריים של ACT הם: חוסר ישע יצירתי (חוסר התועלת במאמץ להרגיש טוב יותר) פיזור קוגניטיבי (מחשבותינו הן רק מחשבות, ולא הפירושים שאנו נותנים להן) השלמה (לאפשר לחוויה להיות מה שהיא) העצמי כהקשר (להזדהות עם המתבונן על המחשבות) להעניק ערך (להקדיש את חיינו מחדש למה שמעניק להם משמעות). הטכניקות של ACT מקבילות למרכיבים הללו. תרגילים ניסיוניים המפתחים קשיבות כוללים את אמירת המחשבות מאוד, מאוד לאט, או זמירת המחשבות, כגון: "יש לי מחשבה ש.... (אני טיפש), במקום "אני טיפש!"; לכתוב מחשבות קשות על כרטיסים ולשאת אותם בתיק; ולעשות משהו שונה ולשים לב למה שקורה. תרגילי השלמה כוללים את "תפילת השלווה" ("לשנות את מה שאני יכול, לקבל את מה שאיני יכול לשנות"); לכתוב ביומן אירועים כואבים; לשבת פנים מול פנים עם אדם אחר, ולתת לחוויה פשוט לקרות. האלמנט המרכזי של ACT הוא לתת לחוויה לבוא וללכת תוך חיפוש אחר חיים מלאי משמעות. מיינדפולנס (Mindfulness) לימודי מיינדפולנס / קשיבות - (Mindfulness) מרכז גדות מציע לאנשי מקצוע ומטפלים מגוון סדנאות וקורסים מקצועיים ללימודי מיינדפולנס (קשיבות) - Mindfulness. לפרטים נוספים אודות הקורסים / סדנאות, ניתן להכנס לעמודים בצורה ישירה: סדנת קשיבות - Mindfulness לימודי מיינדפולנס וביופידבק בשיתוף אוניברסיטת בר אילן סדנת מיינדפולנס בשדה הטיפולי - MBCT

פסיכותרפיה ממוקדת

פסיכותרפיה ממוקדת היא שם כולל לטיפול פסיכולוגי מהדור החדש, הכולל שימוש במגוון טכניקות טיפוליות חדשניות ויעילות, המביאות ליצירת שינוי משמעותי בחיי המטופל באופן ממוקד ותוך זמן קצר יחסית. בשונה מטיפולים פסיכולוגיים "קלאסיים" מהדור הישן, כגון טיפול דינמי ארוך טווח או טיפול פסיכואנליטיקאי, הטיפול הממוקד מוגדר סביב בעיה ספציפית או נקודתית שאותה מגדירים המטופל והמטפל ביחד, ושניהם לוקחים חלק אקטיבי בפתרונה. לצורך כך דרושה מוטיבציה לשינוי אצל המטופל, כוחות ליצירת שינוי ומוכנות ויכולת להתמודדות עם משימות ושינוי דפוסים התנהגותיים, רגשיים ומחשבתים קיימים . בבסיס הפסיכותרפיה הממוקדת עומדות גישות תאורטיות מוכרות ומבוססות בהן הטיפול הדינמי גישת הגשטלט ועוד רבות ואחרות המהוות את בסיס הידע בעולם הפסיכולוגיה והטיפול, אולם בשונה מהן, הטיפול הממוקד מהווה תמהיל של מגוון שיטות אלו ויישומן בצורה יעילה יותר המקדמת שינוי. הטיפול מאופיין בהגדרת מטרות טיפוליות משותפת של המטפל והמטופל, שקיפות מלאה בטיפול ויחסים שיוויוניים ופתוחים בין המטפל למטופל. הן המטפל והן המטופל יוזמים, אקטיביים, מעורבים ושותפים לתהליך; כאשר המטפל מתמקד בהעצמה וחיזוק המשאבים של המטופל, בכוחותיו ובשינוי דפוסי ההתמודדות המגבילים שעל פיהם נהג בעבר. לאחר ההגדרה המשותפת של הבעיה והמטרות לטיפול, המטפל מלמד את המטופל כלים לפתרון הבעיה וביחד הם מתקדמים לעבר השינוי המיוחל. כלים אלו לקוחים ממגוון שיטות טיפוליות בהן טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול בסכמה, טיפול דינמי חוויתי טיפול בחרדה ועוד. בטיפול נעשה שימוש רב בשאלונים, חשיפה הדרגתית, דמיון מודרך, טכניקות לוויסות חרדה, עבודה על ביטוי רגשי רחב יותר ועוד. הטיפול אינו עוסק בהתמקדות בפתולוגיות מן העבר והסיבות להיווצרות קשיים ובעיות בחיי המטופל, אלא מאופיין בהבנה מהירה של תשתיות העבר שיצרו משברים וקשיים, מתוך מטרה להתמקד דווקא בהווה וביצירת שינוי למען עתיד שונה וטוב יותר. בבסיס הטיפול עומדת ההנחה הטיפולית הבסיסית שכל מה שלמדנו במהלך חיינו כבני אדם, אנו יכולים ללמוד מחדש. למי מתאים הטיפול? טיפול מסוג זה מתאים לאנשים המעוניינים בטיפול ממוקד, קצר טווח בדרכ, שסובלים מבעיות מוגדרות היטב. בעיות אלו יכולות לכלול מצבי חרדה שונים, דכאון, בעיות ביצירת קשרים, בעיות בבטחון או הערכה עצמית, בעיות פסיכוסומטיות ותסמינים גופניים שונים, דפוסי התנהגות לא יעילים, פוביות שונות ועוד. על המטופל להיות בעל כוחות התמודדות, מוטיבציה ליצירת שינוי, ומוכנות לקחת חלק אקטיבי ביצירתו. פעמים רבות המטופל יגיע עם קושי מסוים בחייו, אך במהלך שלבי הטיפול הראשוניים המטפל יאבחן וימקד את שורש הבעיה בהגבלה בביטוי רגשי. כאשר לאדם יש קושי להכיר ברגשות מסוימים, לחוות אותם או לבטא אותם נוצרת מעין "פוביה רגשית". רגשות אלו מהם נמנע האדם יכולות להיות למשל כעס, עצב, אינטימיות, תשוקה וכדומה. מצב זה מאלץ את האדם לפתח "הגנות" שונות המאפשרות לו לתפקד בחייו ללא חווית או ביטוי הרגש ממנו הוא חרד. לדוג - אדם מתקשה בביטוי כעס יהפוך להיות אדם מרצה, או שימנע מעימותים, אדם שמתקשה בחווית אינטימיות וקרבה ימצא עצמו נמנע מיצירת קשרים אינטימיים או יבטא בעיות בדפוסי הקשרים הבין אישיים שלו וכן הלאה. הגנות נפוצות אחרות יכולות לכלול הימנעות, אובססיביות, פאסיביות, פרפקציוניזם, ביקורתיות יתר, ניתוק רגשי, תוקפנות ועוד.. דוגמא נוספת להיווצרות פוביה רגשית יכולה להיות אדם שמתקשה לחוות רגש חיובי כלפי עצמו. במצב כזה אותו אדם יכול להגיע לטיפול עקב סמפטומים של דכאון או מחשבות טורדניות, כאשר סמפטומים אלו מהווים רק ביטוי הגנתי לבעיה אחרת עמוקה יותר - הכרוכה בקושי לחוות יחס חיובי כלפי עצמו. בשלבי הטיפול הראשונים יוגדר במשותף מוקד הטיפול המביא לסמפטומים השונים, ותבחר דרך הטיפול המתאימה והיעילה ביותר ליצרת השינוי הרצוי. העבודה במקרים אלו תתבסס על זיהוי הרגש החסום, חשיפה הדרגתית לאותו רגש, שינוי ההגנות שהאדם פיתח על מנת להימנע מחווית הרגש, וויסות החרדה או הרגש השלילי המקושרים לביטוי אותו רגש, ויצירת ביטוי רגשי חופשי ומלא.. לסיכום , הפסיכותרפיה הממוקדת היא מודל טיפולי אינטגרטיבי ומתקדם המחבר בין העולם הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והגופני של המטופל, ומייצר מענה שלם ואפקטיבי למצוקה שאותה מבטא המטופל בכל מישורי חייו, כל זאת תוך חיזוק יכולות ההתמודדות של המטופל, העצמתו ושיפור באיכות חייו בדרך שיתופית, מכבדת, ממוקדת ויעילה..

היפנוזה

טיפול בהיפנוזה כולל בדרך כלל סוג מסוים של הרפיה, ומעבר למצב מודעות אחר, מעין טרנס. מטופלים שונים מסוגלים להגיע לעומקים שונים של מצב היפנוטי כתלות במאפיינים אישיותיים שונים, כאשר יכולת היפנוטית מוגדרת כיכולת להתמקד באופן צר ולהגביר את הריכוז ותפיסתו של אדם, תוך צמצום מודעות לכל גירויים האחרים. נראה כי במצב זה המינד המודע והביקורתי מושם במצב "המתנה" ויכולות בקלות רבה יותר להתקבל הצעות טיפוליות אשר יעברו אינטגרציה לתוך התת-מודע. נראה כי לאחר מכן מסוגל המטופל לווסת פיזיולוגיים אשר בעבר נהוג היה לחשוב שאינם תחת שליטה רצונית. היפנוזה נמנית עם הטכניקות הרפואיות העתיקות ביותר הידועות כיום. על אף שלעיתים היא מעוררת תגובות ספקניות בקרב מטפלים ורופאים, מחקרים רבים מצאו לאורך השנים כי היפנוזה וסוגסטיה היפנוטית יעילות מאד בטווח רחב של הפרעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות כמו: אסתמה, מחלות עור ועיכול שונות, כאבים, הפחתת דלקות במאושפזים הסובלים מכוויות ועוד הפרעות רבות. המחקר בהיפנוזה מראה כי הטיפול פועל דרך השפעה ממשית על מדדים פיזיולוגיים אשר מייצרים שיפור במצבם של המטופלים, אשר לעיתים קרובות אינם מגיבים לטיפולים קונבנציונאליים אחרים. כיום מוצעים טיפולים היפנוטיים במגוון רחב של הפרעות, החל מסיוע בהפסקת עישון, הפרעות חרדה והפרעות אישיות ועד טיפולים במחלות במערכת העיכול, מיגרנות ועוד. ישנן גם טכניקות המתפתחות בתחום של טיפול בדיכאון, התמכרויות שונות וטיפול בילדים בעזרת היפנוזה.

ביופידבק

ביופידבק הינה שיטה טיפולית המסייעת למטופל לפתח מודעות ושליטה על תהליכים פסיכו פיזיולוגיים המתרחשים בגופו. השיטה מבוססת על שימוש במערכת מחשב ומכשור אלקטרוני, המציגים בפני המטופל מידע שוטף על תהליכים ושינויים המתחוללים בגופו בזמן אמת. מידע זה, המשוב, מאפשר למטופל ללמוד כיצד להשפיע על תהליכים פנימיים אלו ולהביא בעקבות זאת לוויסות, איזון ושליטה ברמה הפיזיולוגית, רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית. מכשור הביופידבק כולל חיישנים מסוגים שונים המספקים מידע מגוון כגון רמות מתח שריר, טמפרטורת עור, מוליכות חשמלית של העור, נשימה והשתנות בקצב הלב. משתנים של פעילות חשמלית במוח, נמדדים גם הם ומטופלים בהתמחות נפרדת המכונה נוירופידבק, אשר פועלת על פי עקרון דומה לטיפול בביופידבק, ומתמקדת בתהליכים אלקטרו- כימיים במוח. הטיפול בביופידבק ובנוירופידבק מבוססים שניהם על ההכרה כי שינויים ברמה הקוגניטיבית והרגשית משפיעים על המתרחש בגוף, וכי שינויים המתרחשים בגוף משפיעים גם כן על הרמה הקוגניטיבית והרגשית. מטרת הטיפול היא לאמן את המטופל בוויסות עצמי, הגברת מודעות והשגת שליטה במתרחש בגופו, מוחו ונפשו על מנת להגיע לאיזון ושיפור במצבו הבריאותי והנפשי. טכניקת הביופידבק אינה חודרנית, ויישומה אינו כרוך בתופעות לוואי הקיימות לעיתים בטיפולים אחרים. בשונה מהפסיביות והתלות הנוצרים בחלק מגישות טיפול אחרות, שיטת הביופידבק מייצגת גישה אקטיבית המאפשרת למטופל לקחת אחריות ולהשפיע בעצמו על בריאותו הנפשית והפיזית. זהו טיפול המשלב ידע מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והטכנולוגיה, ומתייחס אל האדם כשלמות שכל מרכיביה קשורים ומשפיעים זה על זה. המטפלים בביופידבק יכולים להיות בעלי מגוון של התמחויות כגון: פסיכולוגים, רופאים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, אחיות, רופאי שיניים, פיזיולוגים ופיזיותרפיסטים. רובם משתמשים בטכניקות נוספות משטחם המקצועי במשולב עם השימוש בביופידבק. בעיות והפרעות המטופלות על ידי ביופידבק הטיפול בביופידבק הוא טיפול ממוקד וקצר טווח באופן יחסי. הוא מתאים לילדים ולמבוגרים ומסייע בקשת רחבה של הפרעות, בהן בין היתר: הפרעות חרדה ופחדים מסוגים שונים כאבים אקוטיים וכרוניים הפרעות שינה הפרעות קשב וריכוז הפרעות התנהגות והתפרצויות זעם היפראקטיביות בילדים ובמבוגרים בעיות לחץ דם הפרעות במערכת העיכול מחלות עור שונות תסמונות פוסט טראומתיות קור וכאב בקצות הגוף (בעיקר אצבעות) – Raynaud's Disease. אפילפסיה בעיות של חוסר שליטה בצרכים אסטמה הפרעות אכילה ובעיות משקל תהליכי שיקום לאחר שיתוק והפרעות בתנועה שיפור ביצועים ותפקוד במצבי לחץ ניהול מתחים במצבים רווי מתח כגון מחלה ממושכת ועוד. מהלך הטיפול בביופידבק מהלך הטיפול בביופידבק כולל מספר שלבים. השלב הראשון מכונה שלב ההיכרות. בחלק זה של הטיפול נערך אינטייק מילולי שבו מנסה המטפל לקבל מידע רב ככל שניתן לגבי המטופל והסיבה שהביאה אותו לטיפול: רצף התפתחותי של הבעיה, אופיו המדויק של הסימפטום, תדירות הופעתו, זיהוי הנסיבות הרלוונטיות בהם מופיע או נעלם הסימפטום ,שלילת סיבות רפואיות לסימפטום, השפעת לחץ על הופעת הסימפטום, מידת המוטיבציה לטיפול, ציפיות מהטיפול, ניסיונות התמודדות בעבר ורקע כללי לגבי המטופל, סגנון חייו, משאבים, כוחות וכדומה. בנוסף, המטפל מציג למטופל את דרך הטיפול בביופידבק ומסביר את הרציונל שבבסיס הטיפול ושיטת העבודה. בהמשך לחלק אבחוני זה, נערך למטופל פרופיל פסיכו פיזיולוגי. לצורך עריכת הפרופיל מחובר המטופל למספר חיישנים שהם חלק ממכשור הביופידבק. החיישנים מעבירים למטפל מידע ממערכות גופניות שונות של המטופל על דפוס התגובה הפסיכו פיזיולוגית שלו במצבי רגיעה ומתח. המידע המתקבל מוצג בהמשך גם למטופל על גבי המחשב, ומשמש לגילוי הקשר בין הגוף והנפש, הבנת הסימפטומים הרלוונטיים, דפוסי התגובה האישיים של המטופל, וניסיונות ראשונים להשפיע עליהם. בסיום שלב זה נערך החוזה הטיפולי ונקבעת מסגרת ההתערבות בטיפול. השלב השני בטיפול הוא שלב רכישת טכניקות הרגיעה. בשלב זה המטפל מלמד את המטופל מגוון של טכניקות הרפיה שונות, בהן טכניקות נשימה, הרפיית שרירים, דמיון מודרך, אימון אוטוגני, טכניקות קוגניטיביות ועוד. תרגול הטכניקות נעשה בשלב ראשון ללא מכשור, ובהמשך בחיבור למכשור הביופידבק. בתחילה מתנסה המטופל ברכישת כלים אלו ללא הפרעות מצד המטפל, ובהמשך תוך אתגור ויצירת קשיים ותנאי סביבה טבעיים מחיי היום יום של המטופל. האימון נעשה באמצעות משחקי המחשב המופעלים בהתאם למשוב המתקבל מהחיישנים השונים אליהם מחובר המטופל. השגת השליטה והיכולת לויסות עצמי המושגת באמצעות תרגולים אלו, מאפשרת התחלת חשיפה הדרגתית במקרים רבים של הפרעות חרדה (דה-סנסיטיזציה). במקביל לתהליכים אלו מתנהלות שיחות עם המטפל שמטרתן להגביר את המודעות, להעמיק את הבנת התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים המתרחשים במקביל, וליצור שינויים בתבניות אלו. השלב הבא בטיפול הוא שלב היישום וההכללה. המטרה בשלב זה היא הרחבת יכולת השליטה למגוון מצבים רחב ככל שניתן בהם הבעיה המטופלת עלולה להתבטא, חשיפה למצבים מעוררי חרדה, הפחתת הימנעויות והכללת הטכניקות הנלמדות ככלים יישומיים מחוץ לחדר הטיפולים, במצבי חיים שונים, וללא עזרת המכשור או המטפל. כל שלבי התרגול כוללים תרגול עצמי של המטופל בבית ומילוי משימות שהוגדרו במהלך הטיפול. השלב האחרון הוא שלב הפרידה והסיום, בו המטופל כבר יודע לזהות רמזים פנימיים של תגובות עוררות או הרפיה, ללא צורך בשימוש במכשור הביופידבק. בשלב זה מושם דגש על שינוי סגנון חיים העלול לעודד חזרת הסימפטום. המטופל מרגיש כי הוא יודע להגיע לוויסות עצמי נכון וכי יש בידיו הכלים להתמודד עם מצבי לחץ או קשיים שבגינם הגיע לטיפול. בסיום המפגשים יתקיים סיכום התהליך הטיפולי שהתרחש ותינתן אפשרות לקביעת פגישה נוספת לצורך מעקב או טיפול נוסף. CBT משולב ביופידבק לצד היתרונות המרובים שיש לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לעתים הטיפול מתעכב ואפילו נעצר כשמטופל אינו מסוגל, למרות שהבין את טעויות החשיבה שלו, לשנותן. בעוד שהמרכיב ההתנהגותי בטיפול מסייע בנקודות אלה פעמים רבות, לעתים יש צורך בהגמשה נוספת בדפוסי ההתמודדות של הלקוח. לשם מתן מענה טיפולי יעיל למצב שכזה, נעשה לעיתים שימוש בטיפול משולב: CBT + ביופידבק. ביופידבק (פסיכופיזיולוגיה קלינית) הוא כלי טיפולי שמאפשר לאדם לראות את תגובותיו ללחץ בזמן אמת וביחד עם המשוב ללמוד לשנותן. הקשר הפסיכו-פיזיולוגי מתמקד בתפיסה שהגמשת התגובה הגופנית מאפשרת הגמשה בחשיבה. ככל שהחשיבה מתגמשת גם הדריכות הגופנית פוחתת. אנשים הסובלים לדוגמא מהפרעות חרדה מבטאים תחושת חרדה מתמדת מפני מצבים של אי ודאות ושל אובדן שליטה. בעזרת ביופידבק ניתן ללמוד ויתור על שליטה מבלי לחוש מאויימים, להיפך, תהליך הויתור על השליטה מלווה בחיזוקים רבים. בעזרת הביופידבק עובר הלקוח תהליך חוייתי של ויתור על שליטה. תהליך זה מסייע לו לשנות גם את סגנון חשיבתו הנוקשה ולהגמיש את דפוסי ההתנהגות הנוקשים שמשמרים את ההפרעה. מאז 1999 עוסק מרכז גדות בפיתוח פרוטוקולים טיפוליים המשלבים ביופידבק ביחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי להגברת יעילות הטיפול. לימודי קורס ביופידבק מרכז גדות וד"ר יובל עודד מציעים לאנשי מקצוע ומטפלים מגוון הכשרות, סדנאות וקורסים מקצועיים בתחום הביופידבק המוכרים על ידי איגוד IBNA. ד"ר עודד ומרכז גדות מציעים מגוון רחב של קורסים ללימודי ביופידבק, המרכז הינו המנוסה ביותר בארץ בהכשרות בתחום הפסיכופיזיולוגי עם למעלה מ65 מחזורי הכשרה מאז 2002. אנא לחצו על הקורס על מנת לקבל מידע נוסף. מגוון הכשרות לאנשי מקצוע ומטפלים בתחום הביופידבק לימודי מטפלים בביופידבק לילדים ונוער קורס מטפלים בביופידבק קורס מאמני ביופידבק לימודי ביופידבק ומיינדפולנס משולבים בשיתוף אוניברסיטת בר אילן קורס להכשרת מאמנים בויסות לחצים מגוון קורסים וסנדאות לקהל הרחב בתחום הביופידבק עבודה בריאה יותר על המחשב באמצעות ביופדבק ניהול מתחים על ידי ביופידבק

טיפול EMDR

EMDR (ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing) היא שיטת טיפול שפותחה ע"י הפסיכולוגית ד"ר פרנסין שפירו ונמצאה יעילה בטיפול מגוון הפרעות חרדה. יחודה של השיטה הוא ביכולתה להביא לעיבוד מהיר של זכרונות טראומטיים ולהוביל ליציבות מחשבתית ורגשית. בבסיס הגישה הטיפולית עומדת ההנחה שזכרונות שנותרו טראומטיים לא עובדו בצורה נכונה. כאשר מטופל מגיע לטיפול, בשיתוף עם המטפל, מאותרת חויה טראומטית שהותירה משקע שלילי ושהשלכותיה מהוות מקור למצוקה נפשית. התהליך הטיפולי מורכב משמונה שלבים במהלכם, בין היתר, המטופל מתמקד באלמנטים המחשבתיים (המחשבות השליליות), החושיים, הרגשיים והגופניים של החוייה. בשונה מגישות אחרות, בזמן ההתמקדות בחויה, מעודד המטפל גרייה של שתי ההמיספירות המוחיות, בין אם היא נעשית דרך תנועות עיניים לשני צידי שדה הראייה, או תוך השמעת גירוי שמיעתי לשתי האוזניים או באמצעות מגע. המטפל כמעט שאינו מתערב בשלב זה מלבד הצגת הגירוי. נראה כי הגירוי הבי-לטרלי של המח (שני צידי המח) מעודד עיבוד שונה, טבעי יותר של החויה. במהלך העיבוד המתמשך מסוגל המטופל להזכר באירוע תוך שרמות המצוקה הנפשית פוחתות. לאחר מכן מעודד המטפל בניית אמונות חיוביות וחיזוק המשאבים של המטופל.

טיפול בסכמה

טכניקת הטיפול בסכמה (Schema Therapy) היא שיטת טיפול אינטגרטיבית אשר מושתתת על עקרונות טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומשלבת בתוכה את עקרונות טיפול זה לצד מרכיבים מתיאורית ההתקשרות, תיאורית יחסי אובייקט, תיאורית הגשטלט, תיאוריות קונסטרוקטיביות ופסיכואנליטיות. במצבים בהם מתרשם המטפל שדרוש טיפול ארוך טווח ולא די בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד מוצע לעתים טיפול מסוג זה. השוני בין טיפול זה לטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי המסורתי מתבטא באמצעות מתן דגש רב יותר על חוויות הילדות וההתבגרות כמקור לבעיות פסיכולוגיות, שימוש בטכניקות רגשיות, הקשר בין המטופל למטפל ועל סגנונות התמודדות לא אדפטיביים של המטופל. במסגרת הטיפול, המטפל והמטופל עוקבים אחר סכמות דומיננטיות אצל המטופל מהילדות המוקדמת להווה, תוך הדגשת מערכות היחסים הבינאישיות שהוא מצוי בהן. המטפל חובר למטופל בנסיונותיו לשנות ולהגמיש את הסכמות הלא אדפטיביות שלו וכאשר האחרון חוזר על התנהגויות לא מסתגלות כתוצאה משימוש בסכמות אלו, המטפל מסייע לו בתהליך השינוי. הטיפול אשר יוסד בשנות ה-90 על ידי ד"ר ג'פרי יאנג הוכח עד כה כיעיל בהפרעות דיכאון וחרדה כרוניות, הפרעות אכילה, בעיות חמורות בזוגיות, התמכרויות, וקשיים ביצירה ובשימור קשרים אינטימיים.

שיטת ד"ר שרייבר

בספרו "ללא פרויד, ללא פרוזאק" מתאר ד"ר דיוויד סרוואן-שרייבר (David Servan-Schreiber) מספר שיטות שניתן לשלבן ביעילות על מנת לשפר את איכות החיים של אלה הסובלים מחרדה ומדכאון. לצד התפיסה הטיפולית של גדות, המצדדת במתן הטיפול היעיל ביותר, שלעתים כולל גם טיפול תרופתי, המטפלים בגדות מנסים תחילה, במקרים בהם המצב מאפשר זאת, גם טיפול ללא הסתייעות בתרופות. אפשרויות הטיפול הללו טיפול באמצעות תנועות עיניים (EMDR) ייצוב קצב הלב לשם שליטה על הרגשות אקופונקטורה (בשיתוף פעולה עם מטפלים חיצוניים) פעילות גופנית שימוש בחומצות שומן אומגה 3 פיתוח התקשרות הרגשית אינספור מחקרים שהופיעו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים תיעדו את היתרונות המדהימים שיש לשיטות האלה בטיפול בחרדות ודיכאון, אך מכיוון שמנגנוני הפעולה שלהן עדיין אינם מובנים עד תום, נותרו שיטות אלה מחוץ לזרם המרכזי ברפואה ובפסיכיאטריה. ד"ר שרייבר ד"ר דיוויד סרוואן שרייבר הוא פסיכולוג ונוירולוג מאוני' פיטסבורג שבארה"ב, אשר משלב בטיפוליו רפואה מערבית מודרנית וגישות רפואה אלטרנטיביות אשר שורשיהן נעוצים בתרבויות המזרח הרחוק. לטענתו, טיפול בנפש ובסימפטומים לא פונקציונאליים כמו עודף חרדה או דיכאון מצריך בחינה של הנפש בהקשרה הפיזיולוגי כמערכת המצויה בתוך הגוף, במקום שימוש עודף בטיפול תרופתי, או לחילופין פנייה לטיפול פסיכולוגי כמו פסיכואנליזה הסוקר את הנפש באופן עצמאי. בטיפוליו בהפרעות רגשיות, עושה ד"ר שרייבר שימוש במגוון שיטות מתחום הרפואה המשלימה כדוגמת טיפול עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (EMDR), הסדרת קוהרנטיות קצב הלב לשם השגת שליטה על הרגשות, דיקור, פעילות גופנית, צריכת אומגה 3 וטיפוח אסטרטגיות רגשיות אדפטיביות בקרב המטופל. שרייבר מחלק את המוח לשתי מערכות משלימות: מוח רגשי - מערכת לא מודעת המחוברת לגוף ופועלת בהתאם לדרישות הסביבה הפנימית והחיצונית, ומוח קוגניטיבי, מערכת רציונאלית מודעת, אשר מפקחת ומווסתת את הרגשות טרם אובדן שליטה. תפקידו המרכזי של המוח הרגשי הוא בקרה על מנגנונים פיזיולוגיים ורגשיים של הגוף כגון: קצב לב, הורמונים, מערכת העיכול, והמערכת החיסונית. הפרעות רגשיות עולות לפני השטח כאשר פעולות שתי המערכות סותרות זו את זו. במצב של טראומה או לחילופין מתח רב אשר מציב את הפרט בסכנת הישרדות, המוח הרגשי מפעיל מצב חירום אשר מקנה לו שליטה ומפחית באופן משמעותי את פעולת המוח הקוגניטיב מושגים בשיטת ד"ר שרייבר לשמור על איזון כדי לחיות בהרמוניה בחיינו הזוגיים, החברתיים והתעסוקתיים נדרשת מאיתנו היכולת לשמור על איזון בין התגובות הרגשיות המידיות לבין התגובות הרציונליות. אנו פועלים באופן מיטבי כאשר שתי המערכות הקורטיקלית (קליפתית) והלימבית (המוח הרגשי) פועלות בהרמוניה. הביטוי של הרמוניה מושלמת בין המוח הרגשי לקוגנטיבי הוא "flow" – זרימה, הבסיס לחוויה של "אני נמצא היכן שאני רוצה להיות בחיים שלי". שני המוחות- הקוגנטיבי והרגשי המוח הקוגנטיבי- מודע, רציונלי ומופנה לעולם החיצוני. הוא מרכיב חיוני אשר אחראי על הקשב, ריכוז, תכנון, מחשבה והתנהגות מוסרית. מפקח על תשומת לב מודעת ועל היכולת למתן תגובות רגשיות טרם הן יוצאות משליטה. ויסות הרגשות באמצעות המחשבה הוא כלי חשוב אך כאשר נעשה בו שימוש מוגזם, מתגבש אדם בעל "השטחה" רגשית, ויש לכך השלכות חמורות על הבריאות. המוח הרגשי- השכבות העמוקות במוח, לא מודע, עסוק בהשרדות ולפני הכל הוא מחובר לגוף. הרגשות הינם חוויה מודעת של מכלול רחב של תגובות פיזיולוגיות המפקחות על פעילות המערכת הביולוגית בגוף בהתאם לדרישות הסביבה הפנימית והחיצונית. מכאן עולה, כי המוח הרגשי קרוב יותר לגוף משהוא קרוב למוח הקוגנטיבי. קשרים רגשיים, ואפילו קשרים אחרים בחברה בעלי מרכיב פיזי חזק. מסיבה זו, לרוב קל יותר להגיע לרגשות באמצעות הגוף, נתיבי הגישה הגופניים למוח הרגשי ישירים יותר ולרוב בעלי עוצמה רבה יותר מהמחשבה ומהדיבור. המוח הרגשי מצוי בכוננות מתמדת, הוא מפקח על הסביבה, ברקע. כאשר הוא מאתר סכנה או הזדמנות יוצאת מן הכלל מבחינת ההשרדות- בן/בת זוג פוטנציאלים, שטח מחייה, הון ממשי- הוא מפעיל מיד מצב חירום המבטל תוך כמה אלפיות השנייה את הפעילות המוחית הקוגנטיבית. מצבי מתח ותשישות רגשית מובילים לשליטה של המוח הרגשי על התפקוד המנטלי, לאיבוד שליטה בזרם המחשבות וחוסר יכולת לפעול לטובת העצמי. אנו חשים רגשות בגוף, לא בראש, משפטים כמו "הבטן שלי מתהפכת", "אכלתי את הלב", מתארים באופן אוטנטי רגשות אלה. דוגמא נפוצה מהעולם הרפואי למקרים של קצר רגשי, תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD)בעקבות טראומה חמורה המוח מפעיל את מצב החירום לעיתים קרובות מדי, גם כאשר אין כל סכנה. קשר מוח-לב היחסים בין המוח ללב הם דו-סטריים, כאשר התפקוד המוחי הרגשי משתבש, הלב מותש וסובל בכל רגע, ושליטה בקצב הלב משפיעה על המוח הרגשי. מחקרים שונים קבעו כי רגשות שליליים, כעס, חרדה, עצב, דאגה גורמים להשתנות קצב הלב ולחוסר סדירות פיזיולוגית. לעומת זאת, רגשות חיוביים, שמחה, אהבה, מעודדים אחידות וסדירות בריאה בקצב מערכת העצבים המרכזית וחלקים אורגניים. המסקנה לפתח יכולת ויסות טובה בנסיבות הפנימיות, בפיזיולוגיה, וכך להגדיל את הקוהרנטיות, אוטומטיות וההרגשה הטובה. ולהפסיק לצפות לשינויים חיצוניים ונסיבות אידיאליות. כיצד ניתן לשלוט בקוהרנטיות? על מסך מחשב ,למשל תוך שימוש בתוכנת Alive, ניתן לראות כיצד הלב שלנו מביא את עצמו לידי קוהרנטיות. לאחר תרגול, מטופלים מדווחים על ירידה משמעותית בחרדות וכן בדפיקות הלב המואצות והתקפי הפאניקה. מחקרים מוכיחים את היעילות הקלינית של גישה זו: באוניברסיטת סטנפורד לימדו קבוצת מטופלים הסובלים מאי ספיקת לב לשלוט בקוהרנטיות. התסמינים שלהם היו מלווים בחרדה ודכאון. בתום שישה שבועות של טיפול, הקבוצה שלמדה לשלוט בקוהרנטיות שלה הורידה משמעותית את רמת הדחק (ב-22%) והדכאון (ב-34%), וכן מצבם הפיזי השתפר. בניגוד לכך קבוצת הביקורת עם טיפול רגיל מצבה הדרדר. בלונדון, קרוב ל- 6,000 בכירים עברו הדרכה בקוהורנטיות קצב הלב. ההדרכה נטרלה את הדחק בשלוש רמות, במישור הפיזי למשל, ירידה בלחץ דם, רמת הורמוני הדחק, התחזקות המערכת החיסונית וכן שיפור משמעותי בכל תסמיני המתח בגוף, נדודי שינה, תשישות, כאבים. הבכירים שקבלו הכשרה בקוהרנטיות הלב, מעידים כעת שהם יודעים להפסיק את אובדן האנרגיה התמידי שלהם. כמו כן שיפור במישור הפסיכולוגי ישנה ירידה בחרדה ומדיווחים עולה כי הם חווים יכולת חדשה להתמודד עם רגשותיהם. מחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון שנכשלו בבחינות הבגרות הראה עד כמה ניהול עצמי של המצב הפנימי יכול לשנות את הביצועים בתנאי דחק. לאחר הדרכה לקוהרנטיות למשך שמונה שבועות אחוז העוברים עלה ב-50%. EMDR Eye Movement Desensitization and Reprocessing לקריאת מעמיקה עבור לעמוד העוסק בEMDR

טיפול בינאישי

טיפול בינאישי (Interpersonal Therapy) הוא טיפול קצר טווח אשר פותח בתחילה כטיפול לדיכאון, ובהמשך נמצא יעיל לטיפול במספר הפרעות נפשיות. טיפול זה פותח בשנות השבעים ונמצא כמאוד אפקטיבי לטיפול בהפרעות מצב רוח (Mood Disorders), התמכרויות ובולימיה, לעתים כטיפול משלים לטיפול תרופתי. בהמשך, הטיפול תורגם לפורמטים נוספים וביניהם: טיפול בינאישי בקבוצה, במסגרת טיפול זוגי, ובמסגרת ייעוץ, אשר עשויים לארוך יותר זמן. הטיפול הבינאישי שם דגש על היחסים הבינאישיים העכשוויים בהם המטופל נוטל חלק, ויוצר קישור בין יחסים אלו להיווצרות סימפטומי דיכאון, במקום התמקדות בצדדים ארוכי טווח של האישיות. הטיפול כולל שלושה שלבים. השלב הראשון אשר אורך בין מפגש לשלושה מספק את המסגרת לטיפול ובמהלכו מוגדרת מטרתו. השלב כולל אבחון של המטופל באמצעות סימפטומים וסריקת ההיסטוריה הפסיכיאטרית שלו אשר באמצעות מעבר על תפקודו החברתי בהווה, יחסיו הקרובים, דפוסם, וציפיותיו וציפיות אחרים בתוכם. בשלב השני, המטפל מספק למטופל ידע על ההפרעה דרך האבחון ומקשר אותה למצבו הבינאישי תוך התמקדות באזור בעיות ממוקד של התפקוד הבינאישי של המטופל. בשלב האחרון בטיפול, בסוף ה-12-16 מפגשים, המטפל מחזק את תחושות העצמאות והמסוגלות החדשות של המטופל על ידי זיהוי הרווחים טיפוליים. כאן הוא עוזר למטופל לצפות ולפתח דרכי התמודדות עם סימפטומים פוטנציאליים שעלולים לעלות בעתיד. הטיפול הבינאישי משמש כטיפול יעיל להפרעות החרדה, ובפרט פוביה חברתית בה המטופל סובל מכשלים בתפקודו החברתי. בטיפול, המטפל מחדיר במטופל את האמונה כי קיימת תקווה לשינוי וכי הפרעתו ניתנת לטיפול, וגורם לו לזהות ביישנות, פאסיביות ומבוכה חברתית כסימפטומים של ההפרעה, בניגוד למאפייני אישיות שלו. טיפול בינאישי קבוצתי לפוביה חברתית מתמקד באבחון ומציאת אסטרטגיות יישומיות להתמודד עם ביישנות במצבים ספציפיים. האינטראקציה הקבוצתית מובילה לשיפור במצב המטופל ונותנת לו הזדמנות לתקשר עם אחרים אשר סובלים מסימפטומים דומים לשלו.

ייעוץ והדרכת הורים

הדרכת הורים מהווה לעיתים קרובות חלק בלתי נפרד מן הטיפול בילדים ובמתבגרים. יתר על כן, לעיתים קרובות ישנה אף אפשרות שהטיפול כולו ייערך באמצעות הדרכת ההורים, ללא מעורבות הילד בתהליך הטיפולי הפרונטלי. הדבר חיוני במיוחד כאשר קיים חוסר שיתוף פעולה מצד הילד או המתבגר הדרכות הורים עשויות להועיל מאד במקרים של ילדים עם בעיות התנהגות שונות, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה, אוטיזם, פוסט-טראומה, הפרעות מצב-רוח, אובדנות ועוד. קיימות הדרכות הורים במגוון טכניקות, החל מגישות דינאמיות להדרכת הורים, דרך גישות קוגניטיביות-התנהגותיות ועד לגישה המערכתית בדגש על התנגדות לא-אלימה. התוכניות השונות להדרכת הורים כוללות שני רכיבים עיקריים: פסיכו-הדרכה (psycho-education) שלב זה מהווה לעיתים קרובות את השלב הראשון בכל הדרכת הורים. מרכיב חיוני זה נועד על מנת להקנות להורים ידע בסיסי אודות ההפרעה ממנה סובל ילדם, בין היתר ילמדו ההורים את המינוח המקצועי של ההפרעה, אמצעים טיפוליים שונים (כגון תרופות), וכן ירכשו מידע חיוני אודות מהלך ההפרעה וסיכויי ההחלמה. לאחר מכן יובהרו שיטת הטיפול שתינקט במהלך ההדרכה הנוכחית, ותפקידם של ההורים בתוך הטיפול. שילוב ההורים בטיפול כסוכני המטפל בעיקר כאשר ההורים נמצאים במסגרת טיפולית ללא הילד, הדגש הוא להפוך את ההורים לסוכנים-מטפלים עבור ילדם. לרוב ישנם מספר מאפיינים עיקריים: - עיצוב התנהגות ההורים לומדים כיצד להבנות מערכים חיזוקים ועונשים אשר תכוון ליצירת ההתנהגות הרצויה אצל הילד. - יצירת שינויים קוגניטיביים – זיהוי סכמות ודפוסי התנהלות מוכרים בבית ומול הילדות והבניית דרכי פעולה חלופיות. - הרפיה ודמיון מודרך מאפיינים נוספים של מרבית הדרכות ההורים כוללים הגדרת הבעיה וניטור התנהגותו של הילד על ידי טבלאות ויומני אירועים, זיהוי ושינוי של עמדות הוריות שגויות או לא יעילות וכן שיפור מיומנויות תקשורת הוריות.

ייעוץ פסיכיאטרי ותרופתי

ברבות מן ההפרעות הפסיכיאטריות, מקובל כיום לטפל בשילוב של תרופות ופסיכותרפיה. כך למשל העדויות מראות על שיפור מיטבי במצבם של מטופלים בהפרעות מצב-רוח, הפרעות חרדה, הפרעות קשב והפרעות נוספות, כאשר הם מקבלים טיפול משולב. כיום מבחר התרופות הפסיכיאטריות מתרחב ומשתכלל, ובמקרים רבים ניתן להפחית משמעותית ואף להעלים את הסימפטומים באמצעות השימוש בתרופות. טיפול תרופתי חייב להיעשות במעקב והשגחה של פסיכיאטר מומחה. יש להקפיד כי הטיפול התרופתי מותאם למטופל, והמטופל מצדו חייב ליטול את הטיפול התרופתי כסדרו. אחת מהאתגרים בטיפול תרופתי פסיכיאטרי הינו השונות בתגובות בין מטופלים שונים, כאשר ישנו אחוז לא מבוטל של מטופלים אשר מוותרים על הטיפול התרופתי בשל תופעות הלוואי שלו. חובת הפסיכיאטר לפרש את הסיבות לשימוש בתרופה, לתאר את השיפור שהיא נועדה להביא ואת תופעות הלוואי וגורמי הסיכון בנטילתה. חובת הפסיכיאטר לערוך בדיקה מקיפה ולהיות חלק מתוכנית טיפולית הכוללת מעקב תקופתי שוטף. כאמור, מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם מפגשי פסיכותרפיה.

טיפול מרחוק - אינטרנט וסקייפ

ישנו מספר גדל והולך של מטפלים המציעים פסיכותרפיה דרך האינטרנט. טיפול פסיכיאטרי דרך אמצעי תקשורת טכנולוגיים אינו חדש ומתועד בעשור האחרון עם התפתחות אמצעים מתקדמים ויציבים לתקשורת דרך האינטרנט. לטיפול באופן זה ישנם אמנם יתרונות חשובים, אך הוא גם טומן בחובו חסרונות אשר כדאי לקחת בחשבון כשחושבים על טיפול כזה. היתרון העיקרי של טיפול מרחוק קשור בזמינות שלו. ראשית הוא מאפשר היצע רחב של מטפלים, אשר עשויים להיות ממוקמים בכל מקום בארץ או בעולם. שנית, כשאר השירותים המוצעים ברשת, הטיפול אינו מצריך יציאה מהבית ונסיעה לקליניקה של המטפל, ועשוי לעיתים להיות חיוני במצבים שבהם מטופלים אינם מסוגלים או אינם מעוניינים לצאת מביתם. ישנם היבטים אתיים וטיפוליים אשר עשויים להיות חסרים ללא נוכחותו הפיזית של המטופל במחיצתו של המטפל שלו, כמו למשל קושי לקרוא שפת גוף וכדומה. עם זאת, נראה כי ישנה אפשרות לייצר ברית טיפולית בתוך מסגרת כזו, וישנן עדויות רבות לטיפולים מוצלחים אשר התקיימו במלואם במסגרת אינטרנטית. יש להניח כי טיפול מרחוק אשר הינו הרחבה של קשר טיפולי אשר התבסס בקליניקה במפגשים טיפוליים רגילים, עשוי לתפקד כרכיב מהותי לתמיכה ושימור הישגים טיפוליים כאשר מרחק פיזי נכפה על הטיפול מכורח אי אלו אילוצים חיצוניים.