הפרעת חרדה מוכללת GAD

הפרעת חרדה מוכללת (GAD – Generalized Anxiety Disorder) מתאפיינת בדאגות וחרדות מתמידות בשגרת היומיום, במהלך שישה חודשים לפחות, הגורמות לאדם סבל של ממש ו/או פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי. חרדה זו היא קוגניטיבית ביסודה שכן היא מוגדרת כנטייה לדאגנות מוגזמת ומחשבות על תסריטים שליליים בתחומים שונים, אך היא כרוכה גם בביטויים גופניים כגון אי שקט, הפרעות שינה, דריכות גופנית גבוהה, מעי רגיז, עייפות וכו'.

הדאגנות מלווה פעמים רבות בהתנהגויות שונות שמטרתן הקלה והשגת ביטחון. כך אדם העוסק ללא הרף בדאגה לילדיו כשאינם לידו, ירבה להתקשר אליהם וידרוש מהם להיות איתו בקשר טלפוני רצוף ולדווח לו על כל פעולה שהם מבצעים. כל שיחת טלפון תביא איתה רגיעה זמנית, אולם למעשה תוביל עד מהרה למצב שבו חיי האדם ממוקדים בשיחת הטלפון הבאה מילדיו וכמעט כל מחשבותיו יתמקדו באסונות שעלולים להתרחש. דאגנות זו יכולה להתבטא במספר תחומים במקביל כגון תחומים כלכליים, תעסוקתיים, רפואיים, משפחתיים, לימודיים וכן הלאה.

הגורמים להפרעת חרדה מוכללת

נראה שגורמים הקשורים בסביבה מעורבים בהתפתחותה, בהופעתה ובשימורה של הפרעת החרדה הכללית. מחקרים מצאו כי אדם אשר חווה סיטואציות מסוכנות מציאותיות, עשוי לפתח נטייה להגזים בהערכת הסכנה של משימות בעתיד. הסיטואציה ה"מסוכנת" מוגדרת כסיטואציה בלתי-צפויה ושלילית. נראה כי נטייה זו להגזמה בהערכת רמת סכנה הינה אישיותית ואינה משתנה כתלות בסיטואציה הספציפית שבה מתבצעת ההערכה. חרדה כללית הינה הפרעה קוגניטיבית בייסודה, אשר נקשרה לנטיות קוגניטיביות כגון בטחון נמוך ביכולתו של האדם לפתור את בעיותיו (ללא בעיה אמתית ביכולת פתרון-בעיות), וכן נטייה לקטסטרופיזציה והטיה לכיוון דאגה בעיבוד מידע. כך, אנשים הלוקים בהפרעה נוטים לפרש מצבים עמומים כמאיימים יותר, ונוטים אף לזכור דברים באופן שלילי יותר.

ישנם גורמים משפחתיים הנוגעים בסגנון ההורות אשר תורמים להתפתחות ההפרעה. כך למשל, אנשים אשר לוקים בהפרעה דיווחו שהוריהם היו מנוכרים ושידרו דחייה יותר מאשר אנשים אשר אינם סובלים ממנה. לבסוף, ההפרעה נקשרה בקושי מסוים בקשרים בין אישיים, כך שאנשים הסובלים מההפרעה נוטים לפרש סימנים חברתיים באופן שלילי יותר. אחד הממצאים המעניינים בנושא הוא שנמצא כי היכולת של הלוקים בהפרעה לבסס גבולות בריאים במערכת היחסים שלהם עם ילדיהם פחות טובה.

טיפול בחרדה מוכללת

הטיפול בהפרעת חרדה זו מתמקד בעבודה קוגניטיבית על שינוי דפוסי חשיבה מעוררי או משמרי חרדה, עבודה על מוקדי שליטה וצורך מגזם בשליטה, וכן והקנייה כלים להרפיה וויסות (באמצעות ביופידבק למשל).

תרופות עשויות להיות הכרחיות לטווח קצר לטיפול בחרדה כללית, אולם הן אינן הטיפול היעיל ביותר. בנוסף, הטיפול בחרדה מוכללת יכול להתרחב גם לטיפול דינמי. נהוג להתייחס לחרדה כ"קצה הקרחון", או כחלון ביחס לעומק עולמו הפנימי של המטופל. בטיפול דינאמי ניתן מקום לחרדותיו של המטופל במרחב הטיפולי, וביחד עם המטפל המטופל חוקר את החרדות השונות שלו בסביבה בטוחה. בטיפול, המטופל מעמיק את ההבנה שלו לגבי הקשר של החרדות שלו למערכות היחסים בחייו של המטופל, קשיים וקונפליקטים שונים. דרך האינטרוספקציה המבוקרת לומד המטופל את הבסיס לחרדותיו באופן אשר מסייע לו להשתחרר מהן.