חרדה חברתית (Social Phobia)

הפרעת חרדה חברתית או פוביה חברתית היא הפרעה בה מצבים חברתיים מסוימים הופכים להיות הגורם לתחושת חרדה משמעותית. האדם הסובל מפוביה חברתית נוטה לסבול ממצוקה רבה במצבים בהם הוא נדרש לבצע פעולה כלשהי, עקב חשש מהשפלה פומבית, דחייה, ו/או בושה. דוגמאות נפוצות למצבים מסוג זה כוללות נאום בפני קהל, שיחה עם גורמי סמכות, אכילה מול אנשים, שימוש בשירותים ציבוריים, כתיבה בפני אדם אחר, יציאה למפגשים רומנטיים וכדומה. מצבים אלו עשויים לגרום למתח אצל מרבית האנשים, אולם אצל אדם הסובל מחרדה חברתית הדבר יהיה כרוך בתחושות חרדה מוגברות ומצוקה עזה, שתוביל פעמים רבות להימנעות ותהפוך למוקד בעייתי ומגביל בחייו.

גורמים לחרדה חברתית

חרדה חברתית היא הפרעה נפוצה יחסית. נראה שישנו איזשהו רצף בין ביישנות, חרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת. מחקרים מראים שמעבר לרגישות גנטית, יש גורמי סיכון סביבתיים: מות הורים לפני גיל 17, סגנון הורות מגונן או דוחה, או פסיכופתולוגיה הורית. מבחינה מוחית רואים פעילות מוגברת באמיגדלה. ישנו מרכיב של טמפרמנט מולד, אבל גם מרכיב סביבתי שתורם להופעת חרדה חברתית- השפלה או ביקורת מצד אח, הורה או גורם אחר קרוב. איניהיביציה וחרדה חברתית נפוצות בקרב ילדים עם הורים הסובלים מחרדה כלשהי, מאחר והם מעבירים מסר של עולם מסוכן. הבעת רגש מוגברת וביקורת אימהית מגבירות את הקשר הזה.

תסמינים לחרדה חברתית

אצל אדם הסובל מחרדה חברתית ניתן יהיה להבחין בסימפטומים גופניים הכרוכים בהופעת החרדה, כגון הסמקה, הזעה, דופק מואץ, רעד ועוד. בנוסף, אדם זה יבטא על פי רוב תסמינים קוגניטיביים הכוללים דאגה מפני שיפוט חברתי או ביקורת, פרשנות שלילית והפניית קשב מוגזמת לתגובות חברתיות והבעות פנים שליליות. התסמינים ההתנהגותיים יכללו הימנעות, נטייה לצמצום המעורבות החברתית, שתקנות וכדומה. מרכיבים אלו מגבירים את תחושת החרדה שהאדם חווה ופועלים כמעגל קסמים המשמר ומעצים את ההפרעה. רבים מהאנשים הסובלים מחרדה חברתית יסבלו גם מהפרעות נוספות כמו דיכאון, הפרעה בדימוי הגוף, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון.

כיצד מאבחנים?

על פי ה-DSM, ספר האבחנות האמריקאי, ישנם קריטריונים שונים המעידים על חרדה חברתית:
- התקפי פניקה או חרדה מיידית כתוצאה מחשיפה לחברה. בין התגובות עשויים להיות בכי, קיפאון, התקפי זעם ועוד.
- פחד תמידי מביקורת או השפלה כתוצאה ממפגש חברתי בו האדם חשוף לעין זרה או חש שעומד תחת מבחן.
- מודעות לכך שהפחד מוגזם.
- הימנעות מסיטואציות חברתיות או ביצועיות.
- הימנעות או לחילופין ציפייה אובססיבית לסיטואציות חברתיות באופן שמפריע לשגרת החיים.
- כאשר החרדה החברתית אינה נובעת כתוצאה משימוש בסמים, אלכוהול או תרופות.

דרכי טיפול בחרדה חברתית

חרדה חברתית מעבר להיותה בעלת סימפטומים גופניים שאינם נעימים, יכולה גם לעמוד בדרכו של אדם הסובל ממנה במישורי חיים רבים כגון במקום עבודתו, בחייו החברתיים, בחייו הזוגיים ובשלל סיטואציות שונות, ובכך להקשות עליו לתפקד ולהתקדם. מאחר והדבר יכול להביא להגבלה ופגיעה משמעותית בשגרת חייו של האדם, יש חשיבות רבה למתן טיפול מקצועי מתאים שיכול לסייע משמעותית לפתרון הבעיה.

ישנם טיפולים שונים המוצעים עבור חרדה חברתית כתלות בסוג הספציפי של ההפרעה אצל המטופל. חרדה חברתית המתרכזת סביב הופעה/ביצוע – "פחד קהל" – המערב דיבור מול קהל, אכילה בציבור, שימוש בשירותים ציבוריים מגיבה היטב לשילוב של מידע אודות ההפרעה ודרכי ההתמודדות, עידוד והרגעה, חזרות משותפות עם המטפל, וכן הקהיה שיטתית (כפי שמקובל בהתמודדות עם פוביות ספציפיות).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT בחרדה חברתית

זהו טיפול מומלץ ויעיל להתמודדות עם חרדה חברתית כללית. טיפול זה מתבסס על הקשר בין רגש, מחשבה והתנהגות. בעזרת הטיפול, האדם הסובל מהחרדה החברתית ילמד לזהות איך מחשבות שהוא חושב מעוררות בו רגשות כמו בושה וחרדה, ובכך מובילות אותו להימנעות מפעולה מסוימת. טיפול זה לרוב ממוקד בהווה ובפיתוח מיומנויות להתמודדות עם הסיטואציות החברתיות. בטיפול זה רצוי לשלב טכניקות חשיפה שונות באמצעותן המטופל נחשף למצבים חברתיים מעוררי חרדה באופן הדרגתי, ולומד לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה, הפרשנות והתגובות הפיזיולוגיות, הרגשיות וההתנהגותיות שהביאו להופעת החרדה.

טיפול תרופתי

כאשר התסמינים של החרדה החברתית חמורים ומהווים הפרעה ממשית לתפקוד, התבודדות כמעט גורפת מסביבה אנושית או פעילויות, מומלץ יהיה לשלב טיפול תרופתי בהתייעצות ובפיקוח של פסיכיאטר. במסגרת הטיפול התרופתי ישנה לרוב הקלה מיידית בתסמינים ומתאפשרת פעילות שגרתית. ישנן מספר אפשרויות לטיפול תרופתי:
- נוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI או SNRI אותן נוטלים על בסיס יומי והשפעתן היא יומית.
- נוגדי חרדה ממשפחת בנזודיאזפינים כמו קלונקס, אשר ניתנים ללקיחה בסיטואציות נקודתיות.
- חוסמי בטא כמו דרלין, שמטרתם העיקרית היא הפחתה של הסמקה מוגברת או של דופק מהיר.