היפוכונדריה (חרדת בריאות)

היפוכונדריה (חרדת בריאות) היא הפרעה המאופיינת בעיסוק מופרז של האדם בבריאותו ובחשש מופרז ממחלות. פחד זה יכול להיות קשור למחלה או מצב ספציפיים (לרוב בלתי הפיכים או סופניים) או לחרדה כללית ממצבי בריאות שונים. פעמים רבות המוקד המוגדר לחרדה מתחלף, ואדם שהיה מוטרד עד כה ממחלה אחת, יכול להתחיל לפתע לדאוג ממחלה אחרת. שינויים אלו יכולים לנבוע מפריצה של מחלה כלשהי באוכלוסיה (למשל שפעת החזירים או שפעת העופות), מתחושות ושינויים פיזיים שהאדם מאתר אצלו , או ללא סיבה כלשהי.

אצל אדם הסובל מחרדה בריאותית קיימת הפניית קשב מוגברת לשינויים גופניים המתרחשים באופן טבעי ותדיר אצל כל בני האדם. שינויים אלו מפורשים על ידו בצורה שלילית וקטסטרופלית, וכך מביאים להגזמה בהסתברות לחולי ובהקצנה בחומרתם ומשמעותם. כתוצאה מכך מתחזקת ומשתמרת תחושת דאגה ופגיעות רבה בפני מחלות. אצל אדם הסובל מחרדה חברתית כל נקודת חן לדוגמא יכולה להיות סימן לסרטן עור, כל כאב ראש מפורש כחשד לגידול סרטני וכדומה.

טיפוסים שונים של חרדה בריאותית

ניתן לחלק את הסובלים מחרדה חברתית לשני סוגי טיפוסים – "הבודקים" ו"הנמנעים" . "הבודקים" פועלים באופן אקטיבי על מנת למצוא את המחלה ממנה הם סובלים כביכול. הם פונים לרופאים באופן חוזר ונשנה, עוברים בדיקות רפואיות באופן תדיר, קוראים חומר רב באינטרנט ומבקשים הרגעה ואישורים מאחרים ביחס למצבם הרפואי. אנשים אלו עלולים לעבור בדיקות רפואיות מיותרות רבות ואף לקבל טיפולים לא מתאימים, לעיתים תוך פגיעה ממשית בבריאותם. גם כאשר תוצאות הבדיקות תקינות, האדם הסובל מחרדה חברתית נוטה להטיל ספק בנכונותן ונשאר בתחושה כי זה רק עניין של זמן עד אשר תאותר מחלתו.

הטיפוסים ה"נמנעים" לעומת זאת, נמנעים מביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות או מפניה לרופאים במידת הצורך, מחשש שיקבלו אבחנה על "הנורא מכל" וחרדתם תתממש. הימנעות זו יכולה להציב אותם בסיכון אמיתי מאחר והם נמנעים מבדיקות רפואיות נחוצות.

אחד המאפיינים המרכזיים של ההפרעה הוא ניטור מתמיד ובדיקה גופנית עצמית למציאת סימנים לתחילת מחלה או בעיה רפואית כלשהי. התנהגויות בדיקה קבועות אלו משמרות את מצב הדאגה התמידי ומגבירות את הדריכות הגופנית. מצב זה באופן פרדוקסלי יכול להביא לתסמינים גופניים של חרדה, אשר פעמים רבות מפורשים בצורה שגויה וקטסטרופלית ע"י הסובלים מחרדה בריאותית, וכך נוצר מעגל חרדה המעצים את עצמו.

מאחר ומדובר בעיסוק אובססיבי ביחס למצב הבריאותי ונטיה להטיל ספק לגביו, הפרעה זו משויכת לעתים לקבוצת ההפרעות האובססיביות (OCD).

טיפול בהפרעת חרדה בריאותית

כמו בסוגים אחרים של הפרעות חרדה, גם במקרים של חרדה בריאותית הטיפול הפסיכולוגי מתמקד במספר מישורים:

מישור הקוגניטיבי

נעשית עבודה על שינוי דפוסי חשיבה שליליים וקטסטרופליים והגמשת סגנון הפרשנות והחשיבה. בנוסף, עקב ההטיה בהפניית הקשב למצבים גופניים שונים, בהלך הטיפול ילמד המטופל טכניקות שונות של שינוי מיקוד הקשב.

מישור ההתנהגותי

ימופו דפוסי התנהגות שאינם אדפטיביים ומחמירים או משמרים את הפרעת החרדה, וישונו בהדרגה.

מישור הפיזיולוגי

יכלול הטיפול הקנייה ותרגול של טכניקות הרפיה ותרגול גופני.
בנוסף, הטיפול ישלב במידת הצורך עבודה על מרכיבים רגשיים המתקשרים להפרעת החרדה והעמקה בתכנים נוספים שנלווים ותורמים להופעתה.