דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון אצל ילדים

דימוי עצמי הינו המידה שבה הילד מעריך את עצמו. דימוי עצמי הינו מושג גמיש אשר משתנה מיום אחד למשנהו, משנה לשנה. ואולם, זוהי תכונה אשר נוטה להתפתח באופן מתמשך מהילדות ועד לבגרות. דימוי עצמי יכול להיות מוגדר כתחושת מסוגלות כמו גם תחושת הערכה וחיבה מצד הסביבה. המרכיב הסביבתי חשוב ביותר להגדרת הדימוי העצמי, כך, ילד אשר נהנה מהצלחתו אך לא מרגיש אהוב, בסופו של דבר יהיה בעל דימוי עצמי נמוך. מידה תקינה של דימוי עצמי מתפתחת רק במצב של איזון – כשהילד מרגיש מסוגל ואהוב.

ראשיתם של דפוסי הדימוי העצמי נעוצים בגיל צעיר מאד. העיקרון של מאמץ והתמדה המובילים להצלחה הינו עיקרון מוקדם, וככל שמתבגרים קשה יותר לשנות את האופן שבו אנשים תופסים ומגדירים את עצמם ביחס לעקרון הזה.

גורמים וביטויים

דימוי עצמי תקין מתפקד כמגן עבור הילד אל מול אתגרי החיים. נראה כי ילדים אשר מכירים את חזקותיהם וחולשותיהם ומרגישים טוב עם עצמם, מתמודדים טוב יותר עם קונפליקטים ועומדים ביתר קלות בלחצים סביבתיים. לעומת זאת, עבור ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך אתגרים שגרתיים עשויים להיות מקור לחרדה ותסכולים. ילדים אשר אינם מעריכים את עצמם יתקשו יותר בפתרון בעיות, מאחר ומחשבות משתקות כמו "אני לא טוב בזה" או "אני לא יכולה לעשות שום דבר כמו שצריך" מובילים את הילד לפאסיביות ונסיגה מפעילות מוכוונת מטרה בעולם.

חשוב לזהות סימנים אשר עשויים להעיד על דימוי עצמי נמוך אצל הילד: כך, הימנעות מאתגרים חדשים ואמירות מבטלות של הילד על עצמו ("אני טיפשה", "לעולם לא אלמד את זה", "למה שאתאמץ? גם ככה לאף אחד לא אכפת ממני") הם סימנים בולטים לדימוי עצמי נמוך. בנוסף, סבילות נמוכה לתסכול אצל הילד, ילד שממהר לותר ולהרים ידיים או מחכה שמישהו אחר ייקח שליטה על המצב, או לחילופין מבקר את עצמו בחריפות וממהר להתאכזב מעצמו הוא ילד שקרוב לוודאי סובל מדימוי עצמי נמוך. ילדים כאלה פגיעים יותר להפרעות נפשיות מסוגים שונים, לצד פגיעה אמתית בביצועים ובהישגים של ילדים מוכשרים.

שיטות טיפול בבעיה

באופן שוטף, חשוב כהורים להיות רגישים במילותינו מאחר וילדינו בדרך כלל נותנים משקל רב לדברים שאנחנו אומרים להם, במיוחד אם הדברים נוגעים בהם באופן ישיר. שבחו את הילדה על המאמץ שעשתה, ועל הדרך שבה התמודדה עם בעיה מסוימת, ולאו דווקא את ההצלחה שלה. במקרה של כישלון, תוכלו לומר "הפעם לא הצלחת, אבל אני מאד גאה באופן שבו התמודדת, כל הכבוד על ההתמדה שלך והמאמץ שהשקעת בניסיון!" ככה תתגמלו גם מאמץ ודבקות במשימה ולא רק את ה"שורה התחתונה". שימו לב לקווים מחשבתיים ותפיסתיים אשר מזינים את הדימוי הנמוך והתייחסו אליהם, אחרת, לקווים קוגניטיביים כאלה יש נטייה להפוך למציאות. כמבוגרים אשר מסוגלים לראות את התמונה הרחבה אתם יכולים לומר לילדה שלכם "את תלמידה מצוינת בבית בספר, תנ"ך/ספרות/מתמטיקה הוא פשוט מקצוע שאת צריכה לעבוד עליו יותר, נוכל לעבוד על זה ביחד". במקרה ואתם חשים כי הילד או הילדה שלכם זקוקים לתמיכה וליווי מקצועי, ישנן אופציות טיפוליות מגוונות. הטיפול המקובל עבור דימוי עצמי נמוך הינו טיפול מכוון-מטרה אשר מתמקד בקשיים בדימוי עצמי אצל הילד. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הילד יקבל הזדמנות לבחון מחדש אמונות ודפוסי חשיבה אשר מרכיבים את הדימוי העצמי שלו ולשנות קוגניציות אשר משמרות את הדימוי הנמוך. כך למשל, יחד עם המטפל יוכל הילד לזהות מחשבות המהוות הפרעה לתפקוד מיטבי בפתרון בעיות ויוצרות עומס בלתי רצוי בהתמודדות עם מצבים מורכבים, לצד תרגול חשיפות במטרה להפסיק הימנעות מהתנסות באתגרים חדשים. טיפול בחיות מומלץ לילדים בעלי מוגבלויות פיזיות אשר מובילות לדימוי עצמי נמוך. כמו כן, טיפול דינאמי המותאם לילדים, טיפול במשחק, עשוי להועיל בזיהוי מוקדים רגשיים בעייתיים אשר מקשים על הילד להתפתח ולגבש לעצמו דימוי עצמי מותאם ליכולותיו וכישרונותיו.