הרטבת לילה אצל ילדים
ילדים עד גיל 7 עדיין מפתחים שליטה בשלפוחית בלילה, ולכן אם הילד עדיין "מפספס" מדי פעם, עדיין אין סיבה לדאגה. אם בעיית ההרטבה ממשיכה מעבר לגיל 7, כדאי לגשת לטפל בבעיה עם הרבה סבלנות והבנה, במיוחד אם הילד חזר להרטיב אחרי מספר חודשים יבשים. במקרים שבהם ההרטבה מלווה בכאבים, צמא בלתי רגיל או תסמינים נוספים יש לפנות לרופא הילדים.
גורמים וביטויים
אנשי המקצוע מונים מספר סיבות אפשריות להרטבת לילה:
- שלפוחית קטנה, אשר טרם התפתחה לגודל שמאפשר שמירת שתן למשך לילה שלם.
- קושי של הילד לזהות שלפוחית שתן מלאה עכב כך שהעצבים שאמורים להעיר את הילד לא מפותחים דיים.
- חוסר איזון הורמונלי המתבטא בחוסר של ההורמון anti-diuretic (ADH) אשר אחראי על דיכוי ייצור השתן בשעות הלילה.
- לחץ – ילדים אשר נולדים להם אחים ואחיות נוטים לחזור להרטיב בלילה לעיתים, כמו גם התחלה של בית ספר חדש, שינה מחוץ לבית וכדומה.
- דלקת בדרכי השתן – יש לצפות לתסמינים נוספים כמו כאב בעת מתן שתן, מתן שתן תכוף וכדומה.
- הפסקת נשימה בשינה – לעיתים הרטבת ליהל הינה סימן של הפסקת נשימה בשינה. יש לצפות לתסמינים נוספים כמו נחירות, דלקות באוזניים ובסינוסים, כאבי גרון או טשטוש במהלך היום.
- סכרת – סימנים נוספים עשויים להיות העברת כמויות שתן גדולות בבת אחת, צמא מוגבר, עייפות ואיבוד משקל על אף אכילה סדירה.
- עצירות – עצירות ממושכת עשויה לגרום לשרירי הסוגרים להפוך ללא תפקודיים מה שעלול להוביל להרטבת לילה.
- בעיה מבנית בדרכי השתן או במערכת העצבים – לעיתים נדירות מאד, הרטבת לילה מצביעה על פגם מולד במערכת העצבים או במבנה של מערכת השתן.
שיטות טיפול בבעיה
ראשית, יש לעבור בירור רפואי ראשוני אצל רופא הילדים על מנת לשלול בעיות רפואיות הגורמות להרטבת לילה. לעיתים קרובות ניתן להשתמש במכשירים אשר מזהים רטיבות ומפעילים אזעקה אשר מעירה את הילד. ישנן גם תרופות להאטת ייצור השתן בלילה או תרופות המיועדות לשלפוחית קטנה. הדרכת הורים עשויה לסייע בנקיטת פעולות יעילות לטיפול בבעיית ההרטבה, הדרכה זו מומלצת בעיקר משום שטיפול בהרטבת לילה עשוי להיות מתיש בשל הצורך להתעורר בלילה, כאשר תמיכה מקצועית מאפשרת להורים סבלנות ועקביות בטיפול בבעיה. כמו כן, במקרים שבהם זוהתה בעיה רגשית כלשהי כסיבה להרטבה, לרבות מתח ששרוי בו הילד, מומלץ לשלב טיפול פרטני בילד.